קיצ'רי- מג'דרה עירקית

קיצ׳רי

לפני יותר משנה חזר הבכור הביתה והודיע לי שהוא לא מוכן לאכול יותר את האוכל של הקפיטריה בבית הספר. לטענתו "הכל שם מלא שומן"! מצד אחד, התמלאתי גאווה על ההחלטה שלו לסרב לאכול את האוכל התעשייתי וחסר הטעם שמגישים לילדים במסגרות החינוכיות. מצד שני, אני בבעיה...אין מצב שאני מצליחה להכין לו ארוחה חמה בכל יום לבית הספר. היה לי מאוד חשוב למנף את הבקשה שלו, למצא פתרון ולא להכריח אותו לאכול אוכל רע רק בגלל שאין לי זמן לבשל עבורו בכל יום. בדיוק באותו הזמן אמא מהכיתה שיתפה אותי שהיא בבעיה דומה והציעה שנחבור יחד ונתחלק במטלה. כך נולד הפרוייקט "4 אמהות- מפעל הזנה" בעצם זה... 
להמשך קריאה ←


בלינצ'ס, קלאסיקה של חג שבועות

חג שבועות מעורר בכולם את כל החשקים לאפייה, גם בתחום המלוח וגם המתוק.  גם אני, אני מודה, מדמיינת את שולחן החג שאני לצערי לא הולכת לעשות כי אין לי מקום בבית לארח, אין לי חברים שרוצים לאכול כמויות של מאפים חלביים והאמת שאין לי ממש כוח. אבל לדמיין זה סבבה, הרבה פחות עבודה, הרבה פחות כלים לשטוף, פחות קלוריות להוריד אח"כ ופחות כסף שצריך להוציא על גבינות במחירים מופקעים. בשולחן החג המדומיין שלי אני בטוח הולכת להכין את המאפה המהמם של לימור תירוש שעשינו בשנה שעברה. הוא באמת אחד הטובים שטעמתי וכל מי שהכין אותו זכה לתשואות מהקהל. אני בטוח אכין עוגת גבינה קלאסית של... 
להמשך קריאה ←


עוגיות מבצק גבינה במילוי ריבה

יש ימים שאני מרגישה רקובה, יושבת בבית מול רשימת המשימות ואין לי כוח לעשות כלום. מתחילה לגלוש, עוברת על כל הבלוגים שאני אוהבת, לחלקם אני מנויה אז אין הפתעות וחלקם לא ביקרתי הרבה זמן. לפעמים הגלישה לא זורמת , אין גלים שיסחפו אותי ואני נתקעת, לא יודעת איפה למקם את עצמי בתוך הרשת ועוברת לצפות באיזה סדרה ב vod (אז הרקבון מגיע לשיאו) ויש ימים שאני פתאום צוללת לתוך מעמקי הרשת ולא מצליחה לצאת. הבלוג הראשון שזה קרה לי איתו היה 101cookbooks, אז עוד לא היה לי בלוג משלי ולא ממש הכרתי את העולם הזה. נחתתי עליו ולא הצלחתי להחלץ. מאז היו הרבה צלילות, חלק אפשר אפילו לומר שהיו מערבולת... 
להמשך קריאה ←


Cobb Salad עם רוטב מפתיע!

סלט, נראה לנו בישראל מאוד ברור מה זה אומר. מסתבר שסלט זה לא דבר מובן מאליו ובכל מקום בעולם ניתן לפרש את המנה כמשהו שונה. נכון, זה נשמע כמו משפט מעט סתום, אני אסביר. לפני 15 שנה, במפגש הראשון שלי עם ההורים של החבר דאז, ובעל היום, הם לקחו אותנו למסעדת בשרים יוקרתית. בתקופה הזו הייתי צמחונית (כן, כן, הם היו מודעים לעובדה הזו…) ובעברית שבורה ניסיתי להזמין ממלצרית עם אנגלית שבורה, סלט קיסר. רגע אחרי שצלחתי את ההזמנה, בעלי רוכן לעברי ולוחש לי "את יודעת שסלט קיסר זה לא באמת סלט...זה רק חסה ורוטב!" הסתכלתי עליו ואמרתי בסבלנות רבה "תודה מותק, אבל אני יודעת מה אני עושה, בשבילי... 
להמשך קריאה ←


קארי אדום

מאת: דיאנה לינדר החיים לפעמים לוקחים אותנו למפגשים מעניינים...או יותר נכון, הבלוג לוקח אותנו למפגשים מעניינים. לפני מספר חודשים פנו אלינו מחברת הפקות קנדית בכדי לעניין אותנו בנוגע להשתתפות בתוכנית טלויזיה חדשה שתתעד את סצנת האוכל התל אביבית. כמובן שהתלהבנו מאוד, הכנו להם סרטון בו צילמנו את עצמנו מדברות על אוכל ישראלי ו"התקבלנו"!! הקונספט של התוכנית בשם  "The Foodie List" היה, להסתובב ברחבי העיר עם ארבעה פודיס מקומיים ולאכול במסעדות את המנה האהובה עליהם. במשך שבוע צולמנו עם ענבל מאתר Delicious Israel וקריסטוף מהבלוג "white city boy" אוכלים ומדברים למצלמה באנגלית- משימה מאוד... 
להמשך קריאה ←


דרור

ביום שישי בבוקר נפרדנו מדרור. חבר יקר ושכן מהדירה מעלינו. דרור נלחם בסרטן כליות במשך שלוש שנים, במהלכן לימד אותנו על החיים דרך המוות. כבר כתבתי כאן בעבר על קסם הבניין שלנו. הקסם הזה קיבל תוקף משמעותי במיוחד בשנים האחרונות בהן חיינו לצד דרור ומשפחתו. הקשר היה יומיומי. מפגשים בבית הספר, אחרי הצהרים ברחבה של הבניין, סיגריה של סוף יום באחת הדירות, חגים, טיולים וארוחות שישי בערב. חיינו יחד. דלתות פתוחות. כבר יותר משנה שאני רוצה לכתוב על דרור בבלוג, לא פעם מצאתי את עצמי מנסחת פוסט בראש אך לא מעיזה להקליד אותו ולתת לו תוקף אמיתי. עכשיו אחרי שדרור נפרד מעולם ומאיתנו... 
להמשך קריאה ←


פלאן

בשבועות האחרונים התפנה לי זמן. הצילומים לקראת פסח כבר נעשו לפני חודשיים ובתחום שלנו כולם יוצאים למנוחת אביב כך שהימים שלי התפנו מעבודה אך התמלאו ברשימות. To Do Lists-  אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות. אני מתעוררת עם רשימה התחלתית בחמש בבוקר ואם אני מספיק מסודרת אני רושמת כל הבוקר (תוך כדי ארגון הילדים ) את הדברים שיש לי לעשות במשך היום. אם אני לא עושה את זה, אני מבלה חצי יום במחשבה טורדנית של  " אני יודעת שהיה לי עוד משהו חשוב אבל לא מצליחה לזכור מהו" וזה מטריףףףף  אותי. השלב הכי טוב הוא, סימון המשימות שכבר הושלמו ולבסוף לראות את כל הרשימה מחוקה- עונג! ברור שהאביב... 
להמשך קריאה ←


חזרת קצת אחרת

יש מאכלים שמתחבבים עלי ככל שאני מתבגרת. בשבילי חזרת היה משהו חריף שלא נגעתי בו בתור ילדה. אני זוכרת ליל סדר אחד שדוד שלי הביא לשולחן החג, חזרת לבנה והגברים התחילו בניהם תחרות עמידה בחריפות. התחרות התחילה עם רבע כפית, וכל אחד דיווח איפה במעלה האף תפס אותו החריף, האמיצים המשיכו לחצי כפית ורק דוד שלי הצליח לבלוע כפית שלמה של חזרת לבנה תוך כדי שהוא תופס את האף מכאבים… אני לא זוכרת מתי חזרת נכנסה אצלי למגוון המאכלים שאני אוכלת ואוהבת אבל מצאתי שככל שעובר הזמן אכילת גפילטה פיש הפכה להיות תרוץ בשבילי להעמיס חזרת. אבל למרות אהבתי לסגול סגול הזה לא חשבתי עליו... 
להמשך קריאה ←