אני אוהבת את היצירתיות שמגבלת החמץ מוציאה ממני במטבח במהלך פסח. לקחו לנו את הקמח אבל מגוון האפשרויות למאכלים נהדרים לא הצטמצם אלא רק קיבל תפנית. בתחום הקינוחים יש כל כך הרבה אפשרויות שלאורך החג אני מוצאת את עצמי אופה ואוכלת המון מתוקים! עוגיות קוקוס בפסח זו קלאסיקה, בכל חנות ניתן למצא אותן בגרסה זהה ותעשיתית. בגלל שהן טעימות לנו החלטנו להכין אותן לבד (ממש ממש קל) אבל לתת להן כיוון חדש ומעניין יותר. העוגיות האלה הן הכלאה (השראה) מכמה עוגיות יחד: קוקוס קלאסיות של פסח, אלפחורס דרום אמריקאיות וופי פאי אמריקאיות. ערבבנו, אפינו, טעמנו, תיקנו צילמנו אכלנו אכלנו אכלנו יצא... 
להמשך קריאה ←

יש מנות קלאסיות שלכאורה אין מה לחדש בהם. בא לכם להכין בולונז, מסתכלים באינטרנט ועולים 162,000דפים שקשורים לבולונז. רוצים להכין פירה תצטרכו לנווט בין 468,000 עמודים. מה אני מנסה להגיד? היום אנחנו בעידן של שפע במיוחד בתחום המתכונים והכל בזכות האינטרנט. כשאני מחפשת מתכון אני לא רק מחפשת איך להכין אני גם רוצה לדעת מי האמא והאבא של המתכון והאם אני יכולה לסמוך עליהם ואת זה לא תמיד קל למצא בתוך אוקיאנוס של מידע. ניסיתי הרבה מתכונים של קציצות ברוטב עגבניות. רוב המנות יצאו טעימות מאוד. לא היו לי נפילות גדולות למעט פעם אחת שתכננתי להכין קציצות, שכחתי להוסיף ביצה ובסוף... 
להמשך קריאה ←

בשקוטי אינן עוגיות קונצנזוס. יש אנשים שאוכלים אותן ולא מבינים למה הם צריכים לשבור את השיניים עם עוגייה כל כך יבשה. יש אנשים שמצליחים להתגבר על המכשול הזה וטובלים את הבישקוטי בקפה או שוקו חם ואז פתאום קורה משהו בטעמים ובמרקם שמצליח להתגבר על הביס היבש והופך את העוגייה לנפלאה! ויש אנשים כמוני שבישקוטי עונה להם על צורך לקינוח לא מתוק מידי, לא עסיסי ולא מלא קרם, אלא הם אנשי העוגיות היבשות ואגב, אני גם מהטובלים בקפה... ככל שעובר הזמן אני מבינה שאני מסוג אוהבי המתוק שאוהב לשלב גם טעמים מנוגדים כמו מלוח, מריר או אפילו חריף. המפגש הזה שלכאורה מנוגד יוצר מבחינתי... 
להמשך קריאה ←

יש לי חוברת בישול בצבע ירוק מזעזע, בלי צילום אחד ועם המון שגיאות כתיב באנגלית. את החוברת הזו קיבלתי בסיום קורס בישול שעשיתי בצ׳אנג מאי לפני 12 שנה. עכשיו שאני כותבת את הפוסט אני קולטת שבמשך 6-7 שנים לא נגעתי בה, היא אופסנה אצלי בארון על תקן מזכרת מהטיול הארוך שעשיתי אחרי לימודי הצילום. היום אני מבינה שהלכתי לקורס הזה בלי להכיר, להבין או אפילו לאהוב אוכל תאילנדי, הלכתי, כי זה מה שתיירים עשו בצ׳אנג מאי וניהנתי כמו שרוב התיירים נהנו. לפני 12 שנה לא ידעתי להעריך את המטבח הזה, לא הייתי מסוגלת לאכול שום דבר חריף ורוב הזמן הלכתי על בטוח ואכלתי פאד תאי.  האמת, קצת... 
להמשך קריאה ←