בראוניז מנטה, שחור/לבן

מאת: דניה ויינר

אני רוצה לפתוח את הפוסט הזה עם הצהרה: המתכון הזה הוא גרסה שאינה קונצנזוס על עוגה שהיא הכי קונצנזוס.

משום מה בארץ אין התלהבות יתרה מהשילוב בין שוקולד למנטה, ואילו באנגליה זה חיבור מאוד פופולארי. אני באופן אישי מאוד אוהבת את החיבור הזה. כמעט תמיד יש לי בארון חבילה של שוקולד מנטה 70% של לינט שאני מחביאה ושומרת רק לעצמי, לרגעים (הלא מעטים) שבא לי משהו מתוק- מריר. לפני כמה שבועות הוזמנו לארוחת ערב אצל חברים וברגע האחרון התנדבתי להביא משהו מתוק. החלטתי ללכת על בטוח ולהכין את המתכון הקבוע שלי לבראוניז של מיכל מוזס.

המתכון של מיכל מניב עוגה שחורה, מרירה ועשירה מאוד. בעלי, שאינו אוהב שוקולד מריר, לא מסוגל לאכול אותה אבל מי שמבין עניין יודע שזו עוגה מנצחת ושוקולד מריר זה הדבר האמיתי!

חזרה לארוחת הערב...ברגע שהחלטתי שזו העוגה, בדקתי שיש לי כל מה שצריך. הסתבר לי לא נשאר לי שוקולד מריר רגיל אלא רק שתי חבילות של שוקולד מנטה. אני אוהבת להכניס טוויסטים למתכונים מנצחים וזרמתי עם "ההתקלה". הבאתי את העוגה לארוחת הערב ונתקלתי בתגובות מעורבות- מי שאוהב את השילוב ואוהב "After Eight chocolate" נדלק על הרעיון והתלהב. מי שמסתייג מהחיבור הזה, לקח ביס והניח באלגנטיות את העוגה בצלחת. אני קצת נעלבתי...

כשהכנתי את העוגה לצילומי הבלוג, הרגשתי שאני חייבת להוסיף אלמנט וויזואלי שירמוז למי שבא לטעום שאלו לא בראוניז רגילים. חיפשתי מה לשים מלמעלה ובסוף פיזרתי שברים של סוכריות mentos וקיוויתי לטוב. בתנור, החלק הפנימי של המנטוס נמס והציפוי נשאר פריך- יצא אחלה שוס!

לסיכום- העוגה הזו מיועדת לאוהבי שוקולד מריר +.

כמה הערות:

*אפשר להחליף את המנטה ולהשתמש בשוקולד תפוז עם תפוזים מזוגגים למעלה.

* באפיית בראוניז less is more תמיד עדיף להוציא את העוגה לפני שהיא אפויה לגמרי, אחרת תתקבל עוגה יבשה. שימו לב לכך שזמני האפייה הם עניין של המלצה, למדו את התנור שלכם.

*מי שרוצה מתכון מושלם לבראוניז ולא מתלהב מהמנטה יכול כמובן לוותר ולהשתמש בשוקולד מריר רגיל (זה היה ברור לא?)

* אני אוהבת לשמור את הבראוניז בפריזר ולאכול אותם לאט לאט כשהם קצת קפואים.

בראוניז מנטה הותאם ממתכון של מיכל מוזס

200 גר' שוקולד מנטה (60% או 70%)

200 גר' חמאה

3 ביצים בטמפ' החדר

250 גר' סוכר (1/4 1 כוסות)

80 גר' קקאו (1/2 כוס)

90 גרם קמח (2/3 כוס)

6 mentos  חתוכים לחצאים.

אופן ההכנה:

  1. 1.      מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה.
  2. 2.      ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל, מערבבים היטב ומצננים מעט.
  3. 3.      מקציפים ביצים וסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ומעט תפוחה. מוסיפים את השוקולד ומערבבים.
  4. 4.      בקערה נפרדת מנפים קקאו וקמח ומערבבים. מוסיפים לתערובת השוקולד ומקפלים רק עד שהתערובת אחידה.
  5. 5.      אופים למשך 25-30 דקות. מצננים חותכים לקוביות ושומרים הקופסא אטומה.

 

 


צ'ילי קון קרנה

מאת: דיאנה לינדר כל מי שביקר בקליפורניה יודע שהמטבח "המקומי" מורכב בעיקר מסושי ואוכל מקסיקני. אני לא חושבת שיש ישראלי שהגיע לאזור ולא יצא לו לטעום ולהתענג על אוכל מקסיקני. עד היום אני לא מצליחה להבין למה המטבח הזה לא תפס בארץ. אם לוקחים את מרכיבי המטבח רואים כמה הוא נושק לטעם הישראלי. המון חריף, עגבניות, בצל, תירס ומנות שאוהבות להתעטף במיני טורטיות. לפני כמה שנים עוד היו בארץ כמה מסעדות מקסיקניות  וכמה ששאבו השראה מהמטבח האזורי כמו צ'ימיצ'נגה המיתולוגית אך רובן לא שרדו ולא השאירו חותם בתרבות האוכל הישראלית. בתקופה האחרונה יש לי תחושה שהמטבח המקסיקני הולך לחזור לאופנה. אני כמובן בעד, מישהו צריך לתקן את העיוות הזה ולהנחיל לסועד הישראלי אהבה למטבח המדהים הזה. בינתיים אני שמחה על נוכחותה החשובה של Tres-Pesos חברה ישראלית שמייצרת מוצרים מקסיקנים איכותיים ואותנטיים שנמכרים ברשתות הגדולות ובמעדניות, בזכותה אני יכולה לפחות להכין לעצמי מנות שמזכירות לי את הבית. אחד המוצרים הפחות מוכרים שלהם נקרא מסה הרינה, זהו קמח תירס טחון דק מאוד שמשתמשים איתו להכנת טורטיות. הקמח הזה הוא המרכיב הסודי של הצ'ילי קון קרנה שאני מכינה כבר הרבה מאוד שנים. המסה הרינה נותנת יותר עומק בטעמי הצ'ילי, אפשר גם לוותר עליו אבל אם תשקיעו פעם אחת בקניית חצי קילו מהקמח הזה הוא ישרת אתכם למשך הרבה מאוד זמן ויעשיר את המתכון הזה. אפשר להשיג את המסה בחנויות מתמחות כמו ספייסס, לגעת באוכל או בחנות המפעל בחולון. אפשר להגיש את הצ'ילי ככה בלי כלום  בקערה, אפשר להתחיל לערום תוספות ע"פ אהבתכם. שמנת חמוצה, גבינת צ'דר וכוסברה, בצל טרי קצוץ ואפילו קצת עגבניות טריות. אפשר לאכול אותו עם אורז, לערום על טורטיית תירס פריכה או לגלגל בתוך טורטייה רכה. אתם לא חייבים לדבוק בקלסיקה המקסיקנית, לכו עם מה שאתם אוהבים. צ'ילי קון קרנה חומרים ל 8 מנות: 3 כפות שמן קנולה 1 קילו בקר טחון 3 בצלים קצוצים 6 שיני שום קצוצות 1 כף פפריקה (מתוקה או חריפה) 2 כפות כמון טחון 1 כף אורגנו 2 כפיות כוסברה טחונה 1 כוס בירה לבנה מכל סוג 1 כוס ציר בקר או מים 800 גרם עגבניות משומרות מרוסקות 1 פחית שימורים שעועית שחורה שטופה ומסוננת 3 כפות מסה הרינה אופן ההכנה: 1.מחממים 2 כפות שמן בסיר גדול (עדיף מברזל יצוק) ומוסיפים את הבשר. משחימים את הבשר במשך 5-7 דקות. מעבירים למסננת לניקוז השומן. 2.מחממים את יתרת השמן על אש בינונית ומוסיפים את הבצלים, מטגנים עד לריכוך. מוסיפים את בשום ומטגנים עוד כדקה. מוסיפים פפריקה, כמון, אורגנו וכוסברה ומערבבים היטב. 3.מחזירים את הבשר לסיר, מוסיפים את הבירה, ציר הבקר ורוטב העגבניות. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים למשך 45 דקות, עד שהתערובת מסמיכה. מוסיפים את השעועית ומסה הרינה ומבשלים למשך 15 דקות נוספות. 4.מגישים חם עם שמנת חמוצה וגבינת צ'דר.  להמשך קריאה ←


מאפה חצילים ופרמזן

מאת: דיאנה לינדר יש לי תיאוריה לגבי זוגות, היא אמנם עובדת רק על 50% מהזוגות אבל אני ממשיכה לאחוז בה. התיאוריה אומרת שככל שזוגות נמצאים יותר זמן בזוגיות כך הם הופכים דומים יותר במראה החיצוני שלהם (יש תיאוריה דומה לגבי חיות מחמד ובעליהן לא?) אח שלי לדוגמא, נשוי לבחורה שהרבה יותר דומה לו ממני, אנשים בטוחים שיש להם איזו קרבה משפחתית. התיאוריה שלי לא עובדת בזוגיות הפרטית שלי, אנחנו נמצאים ב 50% שלא מתאימים לתפיסה הזו. עברו כבר 12 שנה ואנחנו עדיין נראים מאוד מאוד שונה. מה שכן קרה זה, שלאט לאט הצלחנו לייצר יותר התאמה בהרגלי האכילה שלנו. היום הוא מוכן לאכול אנשובי... 
להמשך קריאה ←


ספר חדש- "הכול על האש"

דלורית צלויה אני זוכרת בבירור את הפגישה הראשונה שלנו לקראת צילומי ספר הגריל של דרור פילץ. דיאנה ואני הגענו אל דרור יחד עם רחל פן (הוצאת פן), קבענו להיפגש אצלו בבית ולדבר על רשימת המתכונים אבל מהר מאוד הוא הוביל אותנו אל גן העדן הפרטי שלו- מטע אבוקדו שמשמש את דרור לסדנאות אוכל שמתמחות בגריל ועישון בשרים. כשדרור מדבר על אוכל הוא מדבר מתוך תשוקה אדירה וידע שאין להרבה אנשים בארץ. במטע האבוקדו יש לדרור מכולה מלאה באוצרות. אוסף סכינים עצום, אוסף כלים שדיאנה ממש התעלפה ממנו ומקררים מלאים במוצרי מזווה שדרור מכין לבד. אחרי סיבוב קצר הסתכלנו אחת על השנייה והנהנו... 
להמשך קריאה ←


עוגת קדאיף וקרם וניל

בכל יום שלישי אני עולה לירושלים ללמד סטודנטים ב"מכללת הדסה" צילום סטודיו. בכל יום שלישי אני עוברת במאפייה קטנה ליד המכללה וקונה לי 3 גביניות כדי להתחיל את היום (אני בהריון, מותר לי...). בשבועות האחרונים ראיתי בוויטרינה הקטנה עוגה ששעוררה בי זיכרון לא ברור. בפעם השלישית שראיתי את העוגה נזכרתי שאמא שלי הייתה מכינה כזו כשהייתי ילדה. זיכרון העוגה היה כל כך עמום שלרגע חשבתי שאולי המצאתי את כל העניין. שיחת הבהרה עם אמא, אישרה שאכן היא הייתה מכינה את העוגה ואכן אהבתי אותה מאוד. כששאלתי את האופה מירושלים מה שמה הוא אמר בפשטות, עוגת קדאיף וקרם וניל. "אין לה שם אמיתי?"... 
להמשך קריאה ←



  • צילום וסטיילינג מקצועי זו העבודה שלנו. יום יום אנו עובדות עבור מגוון גדול של לקוחות, ומייצרות עבורם צילומים לפי הזמנה. בבלוג הזה יש לנו את האפשרות לעשות משהו לעצמנו, משהו שמשקף את עולמנו דרך צילומים וסיפורים.
    אהבה ליופי, תאווה לאוכל...זה בעצם מתכונייישן.
    תהנו.
    דניה (צילום) ודיאנה (סטיילינג)

  • הרשמו לקבלת מייל על פוסטים חדשים

  • תיבת הבקשות שלכם

    matkonation@gmail.com