- מתכוניישן - http://matkonation.com -

שוק הפשפשים – חלק א'….זול

מאז שהקמנו את הבלוג הזה אני (דניה) רוצה לכתוב על שוק הפשפשים. אני גרה כאן באזור כבר כמעט 6 שנים – באתי כדי לנסות ונשארתי. סדרת הפוסטים על השוק מתחלקת לארבעה חלקים: זול, יקר, טעים ולילה. היום אני מעלה את החלק הראשון הכי שוק פשפשימי – קניות זולות!!

התמזל מזלי והמרחק בין הבית לסטודיו שלי מסתכם בחמש דקות הליכה. התמזל מזלי עוד יותר ובחמש הדקות האלה אני חוצה בכל בוקר את שוק הפשפשים. בתור צלמת אוכל שאוהבת לא רק לצלם אלא גם לעשות סטיילינג – ההליכה לעבודה טומנת בכל פעם מחדש ציפייה למצוא מציאה, שתתאים לי בדיוק לנושא שאני מצלמת באותו היום.

בבוקר, בדרך לסטודיו אני עוברת בשוק הרוסי – זה שכל הדברים בו נמצאים על הרצפה וצריך לפשפש טוב טוב כדי למצוא משהו שווה, אבל אם מוצאים זה תמיד יהיה זול וגם תמיד אפשר להתמקח. כבר מצאתי בו טקסטילים מעומלנים שבטח היו שייכים לאיזה יקית שלא הפסיקה לגהץ. מצאתי סיר מקסים בצבע תכלת מאמייל שהיה לו חור בתחתית (אבל לי זה לא הפריע, סתמתי בנייר כסף את החור וצילמתי בו מרק). מצאתי סכו"ם עם כיתוב בערבית, צלחות עם עיטורים כחולים וחומים וכמובן, כלי אמייל ישנים וסדוקים.

היום שוק הפשפשים זה לא מה שהיה פעם, היום בשוק כל הסוחרים מוכרים "וינטג'" במאות שקלים וכל ארון סדוק נמכר במחיר של חדש, כי זה אותנטי. אני שונאת להתמקח ושונאת שדופקים לי מחירים סתם, ולכן בחיפושיי אחרי מציאות נדדתי לשולי השוק שם מצאתי סחורות מיוחדות במחירי מציאה, כמו ששוק פשפשים צריך להיות. רק חבל שלא נותנים חשבונית…

אז אם יוצא לכם להיות באזור בבוקר (ככל שעובר היום נעלמים הדברים הטובים…) תעשו window shopping במרכז השוק ואז לכו לשוק הרוסי, ונא לא להיבהל – אמנם הסחורה נראית כמו זבל של מישהו אחר, אבל אם מפשפשים בתוך הזבל מוצאים לפעמים גם זהב.