- ארוחות בוקר (26)
- המלצות (65)
- חגים (54)
- כללי (55)
- מאפים (43)
- מנות ראשונות (58)
- מרקים (19)
- משקאות (4)
- מתוקים (116)
- סלטים (38)
- סרטוני וידאו (6)
- עיקריות (112)
- צילום מזון (25)
- צמחוני (67)
- תוספות (61)
את יום הנישואין שלנו החלטנו לחגוג בנצרת. קצת מוזר לאור זה שאנחנו גרים ביפו אבל שמענו שזה חו"ל בלי דרכונים אז החלטנו לנסות.
את החדר הזמנתי לנו באכסניית פאזי עזר. בית אחוזה ערבי בן יותר מ200 שנה. לפני 6 וחצי שנים בחור יהודי בשם מעוז יינון חיפש מקום בו יוכל להגשים חלום, לפתוח אכסניית תרמילאים בנצרת. הוא חיפש בית ערבי גדול עם סיפור ונשמה. לאחר כמה מפגשים עם בעלת הבית הם הגיעו להסכמה על שיתוף פעולה בפתיחת אכסניה לתרמילאים. המהלך הזה הוביל לשינוי מאוד גדול בנצרת, היום העיר העתיקה מלאה באכסניות ובמטיילים מכל העולם שמוצאים בה נקודת מוצא טובה לטיול בצפון הארץ.
עודד ואני מצאנו בנצרת את התרמילאים שהיינו לפני 10 שנים, גם אם זה היה רק ליומיים. פגשנו אנשים מגרמניה, ארה"ב, הולנד, ברזיל וישראל. הלכנו לאיבוד עם מפה ביד (ואייפון עם GPS ביד השנייה), דיברנו אנגלית, ראינו הופעה של זמרים ממזרח ירושלים ששרו מוסיקת גראנז' מול 15 איש ועשינו סיור בעיר העתיקה עם מדריכה אמריקאית.
הנושא הקולינרי תופס אצלי כמובן מקום נכבד כשאני בחופשה. נצרת סיפקה לי כמה רגעי אושר והתרגשות. קפה מהמם שטחנו לי במקום, עלי גפן טריים שנערמו על הרצפה ומיד נערמו לי לתוך שקית, עגבניות באלדי שמעולם לא ראיתי בשום מקום בארץ מיד עברו שסן צילומים ע"ג עיתון ערבי שמצאתי אצל הירקן (הוא חשב שאני קצת מוזרה כשסידרתי אותן לצילום), הפסקת קפה שחור וקאטייף טרי טרי (אני חשבתי שאומרים עטייף, אבל מסתבר שטעיתי….) ולבסוף ארוחה בדיאנא המיתולוגית שלא אכזבה.
הנה רשימת הדברים שאיתם חזרתי הבייתה:
קפה- עם הל ובלי
זיתים סורים דפוקים
1/2 קילו עלי גפן
1/2 1 קילו עגבניות באלדי
1 קילו מלפפון ממשפחת המלונים (שאני לא זוכרת את שמו)
250 גר' סומק- נראה לי שאני נכנסת לתקופת סומק עכשיו
1/2 קאטייף ללא מילוי
1/2 קילו גבינת עיזים משומרת במלח
מילת סיכום חופשה: לטייל במזרח התיכון זה מאוד טרנדי היום, אנחנו לא ממש יכולים לקחת חלק בטרנד ו"נאלצים" לנסוע למזרח הרחוק או לדרום אמריקה. מי שרוצה להרגיש שהוא תרמילאי בלבנון למשך יומיים מוזמן להגיע לנצרת, מובטחת לו חווייה מיוחדת וטעימה.
בזכות כל הקניות האלה החלטתי להכין סלט עגבניות עם סומק, לימון, זעתר מיובש, גבינת עיזים ופלפל חריף…טעים טעים.
ועלי גפן ממולאים באורז, זה מתכון שהולך איתי כבר 10 שנים בערך, לא משתנה אפילו שאני פוגשת מתכונים חדשים אני נשארת נאמנה.
אני יכולה להכתיר את עלי הגפן כהמנה האהובה עלי בעולם. זאת כנראה הסיבה שאני מצליחה להושיב את עצמי לגלגל 70 עלי גפן אחר הצהריים. אני לא אשקר ואומר שזה מתכון מהיר וקליל, הוא דורש השקעה וזמן אבל לטעמי זה שווה.
בעבר נהגתי להשתמש בעלי גפן משומרים, זה אפשרי כשעלי הגפן לא בעונתם אבל בתקופה הזו אין תירוצים, לכו על טרי, זה עושה את כל ההבדל. הפעם השתמשתי בעלים שקניתי בנצרת ומעולם לא יצאו לי עלי גפן כל כך עדנים ונימוחים.
עלי גפן ממולאים
חומרים להכנת 60-70 עלי גפן ממולאים
250 גר עלי גפן טריים
2 עגבניות פרוסות
4 שיני שום פרוסים דק
למילוי:
כוס וחצי אורז עגול
1 עגבנייה גדולה קצוצה קטן
1 בצל בינוני קצוץ
1/2 צרור עלי נענע קצוצים
2 כפות שמן זית
1 כפית סומק
1 כף מלח
נוזלי הבישול:
2 כוסות מים רותחים
1 כף שמן זית
מלח/ פלפל
מיץ מלימון אחד
אופן ההכנה:
עשיתי ויצא נהדר! אבל הילדים מעדיפים את הגירסה המתקתקה. איך הכי כדאי להוסיף מתיקות?
הכי נכון זה להוסיף רכז רימונים לנוזלי הבישול, חשוב להשתמש ברכז אמיתי ללא תוספת סוכר ניתן למצא בחנויות מתמחות
רציתי לומר תודה על המתכון.מכינה אותו כבר מספר שנים. זהו הכן מתכון מצויין!
איזה כיף לשמוע. תודה
טוב יש לי שאלה קצת מוגזמת – נראה לך שיעבוד בלי העגבניות? ואם כן, פשוט להשמיט?
יעבוד. אין בעיה. כמובן שזה משנה טעמים אבל לאו דווקא לרעה
הכנתי מעולה
הכנתי היום יצא מעולה הוספתי קינמון ו 3 כפיות רסק עגבניות למילוי ממש מעדן.
איזה יופי!! שמחה לשמוע. גם התחלתי להוסיף מעט רסק לרוטב, הוא ממש מעשיר את הטעם הסופי
הזמנתי עלי גפן שיגיעו ביום רביעי ואני נורא מתרגשת להכין את המתכון הזה 🙂
איך נכון לשמור את עלי הגפן המוכנים וכמה זמן ניתן לשמור אותם לאחר ההכנה? תודה רבה 🙂
הי קארין, הכי נכון זה לטרוף אותם טוב בניילון נצמד ולשמור במקפיא עד שאת משתשמת. כשאת מוציאה, חשוב לתת להם להפשיר בלי לגעת אחרת הם יתפוררו. ההקפאה חוסכת לך את שלב החליטה במים. ברגע שמפשיר, ניתן להתחיל לגלגל
האם ניתן לבשל את עלי הגפן בתנור וגם האם אפשר להקפיא
אני מתכוננת להכין אותם לחגיגת שבת חתן של הבן שללי
ניתן להקפיא עלי גפן בלי שום בעיה. לאחר ההפשרה משתמשים מיד ולא צריך לחלוט אותם
שלום,
אני מארחת בקרוב את המשפחה ליום ההולדת של בני, וישר נכנסתי לבלוג המהמם שלכן לחפש מתכונים חדשים.
אני חייבת לציין, שעד היום – כל מתכון שניסיתי מהבלוג יצא מושלם! ללקק את האצבעות. תודה רבה!
שאלה – האם אפשר להשתמש בעלי גפן משומרים? האם יש לכן הנחיות מיוחדות?
תודה מראש,
אפרת.
אין בעיה להשתמש בעלי גפן משומרים. חשוב לשטוף אותם כמה פעמים במים רותחים ואז קרים ולהשתמש בעלים העדינים יותר.
אגב, תודה על הפרגון. ממש כיף לשמוע
אני רואה את הפוסט קצת בעיכוב אבל בכל זאת:
העגבניות האלה נמכרות באירופה כל הזמן.
יש פה גם עגבניות עגלגלות וכהות במיוחד.
בממוצע יש בחנות 4-5 סוגי עגבניות.
אין כמו עלי גפן ממולאים עם טעם חלומי…
איזה פוסט מהמם. בזכותך אני אוהבת עלי גפן. עכשיו ממש בא לי להכין ולא נראה לי שיש פה 🙁
פוסט מופלא!!!
יש כאן אהבה שבאה מכל מילה וכל תמונה , לאוכל צילום ואנשים.
תודה
חיה
תודה חיה. שימחת אותי….
הגעתי הביתה ואני רואה שיש צילומים (נפלאים כרגיל)!
זה הכל בגלל שפליקר חסום בעבודה.
איזה יופי של צילומים! אני מריירת חופשי:)
מאד הזדהתי כי אני גם מתה על עלי גפן ממולאים ומוכנה לאכול אותם תמיד ובכל צורה.
וסומאק – זה דבר טעים, וכשנכנסים לתקופה, שמים אותו על כל דבר והוא תמיד תמיד מוסיף.
וגם הסלט הזה – מממממ… אני אכין היום בערב.
בקיצור, מאד לטעמי!
(ועדיין מחכה לתשובה בקשר לסדנת צילום שהשארתי בעקבות הפוסט הקודם)
חני -ריאה
הכל טוב יפה וטעים…אבל,אבל איפה הצילומים? 🙂
קסום ומעורר חשק לחופשה אמיתית בנצרת, ולא רק גיחה של כמה שעות…
המלפפון שקנית הוא קרוב לודאי פאקוס (בפה רפויה), בהיר, שעיר ולרוב מעוקל כמעה. ניתן למצוא בעונה הזו בשווקים הערביים (גם בחיפה) ויש לו טעם רענן ופריכות שכבר לא מוצאים אצל המלפפונים בסופר.
ואם אתם בעניין של להרגיש בחו"ל בארץ, אני ממליצה בחום על ה Port Inn בחיפה. אכסניה משפחתית בעיר התחתית, שמחזירה אותי כל פעם לגסטהאוסים בברצלונה, קייפטאון ומקומות אחרים. תיירים מכל העולם (עם דגש על עולי רגל בהאים, בעיקר סביב החגים), יושבים בגינה לארוחות משותפות שבושלו יחד – דברים שלא חשבתי שקיימים בארץ עד שגיליתי את הפנינה הזו.
[ובלי שום קשר, חיפה היא יעד נפלא לנופש, עם או בלי ילדים]
עושה רושם שקנית חרוש. סוג של ירק עגלגל, מעט פחוס ועכשיו זאת העונה שלו.
אם זה משהו ירוק בהיר, ארוך ושעיר – זה פקוס.
אני מת על נצרת ולמזלי אני גר עשרים דקות משם…
את צודקת- חרוש! פאקוס אני קונה כאן ביפו אבל חרוש ראיתי רק שם!
תודה. רשמתי לעצמי…
כמה שהבילוי מחוץ לסטודיו עושה לך טוב! יופי של תמונות, יופי של אוכל, יופי של נצרת. מיסטר קטאייף, ששכחתי כרגע את שמו, הוא ללא ספק סוג של קדוש.