נשמח לדבר

דניה 052-6006067 / דיאנה 052-5375345
matkonation@gmail.com

48 שעות בפריז

9 בדצמבר 2011 מתכוניישן 2 תגובות

מאת: דיאנה לינדר (כולל הצילומים)

כבר שנים שאני רוצה לנסוע לפריז. בכל יומולדת אני מדמיינת איך בעלי מפתיע אותי עם זוג כרטיסים לעיר הרומנטית בעולם. כמו הרבה ציפיות לא ריאליות, גם זו מעולם לא התממשה. המציאות הובילה אותי לפריז בדרך מעט פחות רומנטית- הצטרפתי לנסיעת עבודה של בעלי.

היו לי רק יומיים אבל עם מטרה אחת ברורה- לאכול  הכי טוב שאני יכולה. זו לא הייתה משימה פשוטה ומצאתי את עצמי עושה מחקר מעמיק מאוד לפני הנסיעה. בטיסה חזרה לארץ עשיתי לי בראש שיחת סיכום והרגשתי שבסה"כ שעמדתי במשימה ובפעם הבאה שלי בעיר אני כבר יהיה הרבה יותר חכמה. כמובן שאני כאן כדי לספר לכם….

יום 1

הגעתי לפריז בשעות הצהריים המאוחרות אחרי נסיעה מפרכת במיוחד (טיסה לפנות בוקר לשוויץ וטיסת המשך לפריז). נכנסתי לעיר בעזרת המטרו ועוד לפני שנסעתי למלון לנוח, עצרתי לאכול משהו.

תחנה ראשונה:

(Rose Bakery, 46 rue des Martyrs, Metro: Notre Dame de Lorette (12

זהו בית קפה קטן אך מומלץ מאוד (לדניה יש ספר בישול מקסים שלו). הגעתי ב 4:30 אחר הצהריים ולצערי הם היו כבר סגורים לארוחת צהריים. אכלתי כמה סלטים שהיו מצויינים אך ללא הלחם הצרפתי שכל כך חיכיתי לו. קינחתי בעוגת סמולינה מעולה ותה צמחים מתוך מבחר עצום שהיה להם. בפעם הבאה אבוא יותר מוקדם!

תחנה שנייה:

(Frenchie Wine Bar, 5 rue du Nil, Metro: Sentier (3

כל המסעדות שהיו ברשימה שהכנתי בבית היו מלאות לחלוטין, המסקנה: בפריז יש להזמין מקום במסעדה טובה לפחות שבוע מראש. אחת המסעדות שרציתי לאכול בהן הייתה Frenchie בעלת כוכב מישלן עם תפריט קבוע ומחירים סבירים, כפי שציינתי לא היה מקום אז הם המליצו לי לבוא לבר היין שלהם שנמצא מעבר לכביש ואין צורך להזמין בו מקומות מראש. בערב יום חמישי חכינו 25 דקות לפני שמישהו ניגש אלינו לקחת הזמנה. לצערי בכל התפריט לא הייתה אפילו מנה אחת בתפריט שלא כללה חזיר, פירות ים, וכבד אווז- שלושת הדברים שבעלי ממש לא אוכל. היין היה מצוין וחיפה מעט על אי הנעימות שבסיטואציה, אני אוכלת להנאתי ובעלי מסתכל. לסיכום- המקום מומלץ לבעלי תפיסה הרפתקנית בתחום האוכל.

יום 2:

הסתובבתי לי כל היום ברחבי העיר כיוון שבעלי עבד. האמת, נהנתי והתאהבתי.  כבר שנים שלא יצא לי להסתובב בעיר זרה לגמרי לבד, בקצב שלי ולפי גחמות קולינריות שעלו בכל רגע מחדש.

תחנה ראשונה:

(Le Petit Vendome, 8 rue des Capucines, Metro: Opéra (3, 7, 8

את ההמלצה למקום מצאתי בבלוג של דיויד ליבוביץ, גורו אמיתי לאוכל בפריז. הוא כתב על שבמקום הזה אפשר למצא את אחד הסנדביצ'ים הטובים ביותר בפריז. החלטתי שזו תהיה העצירה הראשונה שלי.הזמנתי סנדוויץ  jambon-buerre, שילוב מצויין של גבינה ונקניק בבאגט מושלם. בלי חסה, בלי ממרחים רק חומרים מהאיכות הטובה ביותר. ישבתי בחוץ והתענגתי, היום התחיל טוב!

תחנה שנייה:

(Pierre Herme, 39 Ave de la Opera, Metro: Opéra (3, 7, 8

להפתעתי גיליתי שהקונדיטוריה של פייר הרמה (שכמובן היה ברשימה שלי) נמצאת ממש מעבר לכביש, כמובן שלאחר שסיימתי את הסנדוויץ' החלטתי שאני חייבת לטעום מהמקרונים שמפורסמים שלו. הגבלתי את עצמי לאחד ובחרתי טעם של קרמל מלוח וחמאה. קשה לתאר את הטעם, ביס מגן עדן אולי מצליח להגדיר את מה שחוויתי עם מקרון אחד קטן. לאור ההתלהבות והרצון לחלוק את החוויה, החלטתי שאני שומרת ביס אחד לבעלי. עטפתי את מה שנשאר מהמקרון ושמתי בתיק, עד שפגשתי את בעלי בשעות הערב, המקרון המושלם הפך לעיסה מפוררת. בשלב זה הבנתי למה בפריז מוכרים את המקרונים בקופסאות מיוחדות שעולות הון…

תחנה שלישית:

(Huitrerie Regis, 3 rue Montfaucon, Metro: Mabillon (10

הייתי מאוד נרגשת לקראת בואי למסעדה הקטנה הזו. הציפיות היו גבוהות ובשונה מהמסעדה בערב הראשון, הצליח לי! זה המקום הטוב ביותר בפריז לאוייסטרים ואני חובבת גדולה של הצדפה הזו. נכנסתי לבדי למקום הקטן והרגשתי מבטים משונים מהיושבים. מסתבר שמינימום הזמנה עומד על 12 אויסטרים. כנראה שרוב האנשים חולקים מגש כזה גדול, לא אני. התיישבתי עם כוס שבלי והתמודדתי בכבוד רב. כדי לתאר לכם אם החוויה בצורה כי המדוייקת אני משווה אותה לחווית צלילה. הרגשתי כל כך קרובה לים ולטעמי המים המלוחים שזו הייתה ממש חווית אכילה שונה מכל מה שהכרתי. פריז בנובמבר כל כך קרה שכלל לא מניחים את הצדפות על קרח, מגישים אותם כמו שהם קרים וטריים.

תחנה רביעית:

Café du Commerce, 51 rue du commerce, Metro: La Motte Piquet, Emile Zola, Commerce

אחרי שבערב הקודם מצאתי את עצמי אוכלת לבדי ובעלי מסתכל עלי בתסכול, ידעתי שאני חייבת לו פיצוי. אם יש משהו שאני יודעת בוודאות שהוא אוהב זה סטייק. ניסיתי להזמין לנו מקומות באחד המקומות הידועים בפריז לתחום הסטייק וצ'יפס(Le Severo) אך כמובן שהם היו מלאים. לבסוף החלטנו ללכת לביסטרו פריזאי קלאסי עם מחירים שערורייתיים ושירות גרוע- שוב נפילה ושוב אני מבינה שספונטניות קולנרית בפריז היא למשך היום בלבד, בערב צריך להזמין.

יום 3:

בעלי סיים לעבוד ולכן היה לנו יום שלם יחד. הקדשנו אותו לשוק הפשפשים, קניות, אמנות ועל הדרך גם קצת אוכל. באופן מפתיע היה מוצלח מאוד!

תחנה ראשונה:

(Angelina, 226 rue de Rivoli, Metro: Tuileries (1

קפה פריזאי מפורסם שממוקם ממש ליד מוזיאון הלובר. המיקום שלו הופך אותו לקפה תיירותי במיוחד עם תור ארוך אך מהיר. היה שווה לחכות, אכלתי מרק בצל מצויין למנה ראשונה וסקאלופס שהוגשו בתוך הצדפות שלהן על מצע פולנטה ברוטב חמאתי למנה עיקרית. לקינוח התחלקנו בשוקו חם ועשיר שחימם אותנו לקראת היציאה להמשך היום ברחובות הקפואים. היה טעים מאוד אך יקר.

אני חייבת 3 תודות:

1. פריז דרך הפה– אתר מעולה ששימש אותי במהלך שיטוטי ברחובות פריז.

2. דיויד ליבוביץ– בלוג עם המלצות מדהימות ומדויקות.

3. לבעלי- שבזכותו זכיתי לטעום את פריז.

2 תגובות לפוסט “48 שעות בפריז”

  1. חן שוקרון הגיב:

    גם אני חולמת כל יום הולדת שהחצי שלי יפתיע אותי בכרטיסים לפריז. זה עדיין לא קרה 🙂
    כיף לקרוא את הרשומה שלך ולראות את התמונות, עושה עוד יותר חשק לקפוץ לפרי, לפחות ל – 48 שעות!

  2. יעל הגיב:

    נהניתי לקרוא. עשית לי געגועים לעיר היפה הזו(היינו באוקטובר).
    המקרונים של פייר הרמה אכן שמיימיים, במיוחד עם הפסיפלורה.
    דרך אגב, מפורסם ראיון איתו עכשיו ב-YNET
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4158154,00.html
    מקווה שבסדר שאני מעלה קישור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדיין רעבים? קבלו עוד רעיונות...

קפסולת אושר צרפתי

מזל פריזאי