מאת: דיאנה לינדר
כשהייתי בתיכון הייתה לי מורה מדהימה לצילום שהצליחה לגרום לי להתאהב במדיום. התשוקה שלי לצילום הייתה כל כך גדולה שבניתי לעצמי חדר חושך בבית ורשמתי את עצמי לקולג' בתחום האמנות, בתקווה להמשיך ולהתפתח בצילום. לאורך הדרך דברים קצת סטו ממסלולם ומצאתי את עצמי מתמחה ביחסים בין לאומיים, עוברת לגור בישראל ועובדת במחקר. כבר חשבתי שאהבתי לצילום תישאר כתחביב בלבד עד שדרך מקצוע הסטיילינג לאוכל הצילום מצא אותי שוב.
דניה, שאחראית על הצילומים המקסימים בבלוג הזה נמצאת בהפוגה מקצועית הודות לסיבה הטובה ביותר שיש, לידת בנה השלישי. לפני הלידה ומתוך ידיעה ברור שההצגה חייבת להמשך היא עשתה לי שיעור מקוצר על המצלמה שלי ונסכה בי את הביטחון שאני יכולה לצלם גם בלעדיה.
אז זהו שלא…
אז מי שלא ממש יודע לצלם פונה לאינסטגרם (וגם מי שכן), שם אפשר למצא תחושת ביטחון מדומה. הצילומים שלי נעטפים במבחר פילטרים ומניפולציות שמאפשרים לי להרגיש סוג של צלמת שוב.
הנה כמה כללי אינסטגרים שאני ביססתי לעצמי במטרה לייצר לי קבוצת עוקבים שמעניין אותם לראות צילומים שלי.
- אני מעלה רק צילומים שלדעתי הם באיכות טובה ברמת קומפוזיציה ועניין. אני לא ממש מבינה למה אנשים מעלים צילומים גרועים- זו תוכנת שיתוף, למה לשתף בחומרים גרועים???
- בחרתי לעצמי 3 תחומים בהם אני מעלה צילומים- אוכל, עיצוב וטיולים. בניגוד לפייסבוק, שם אני לא מעלה הרבה דברים שקשורים לתחום המקצועי שלי, באינסטרגם אני מרגישה שיש פלטפורמה לחשיפה של עולמי המקצועי (מאחורי הקלעים של ימי צילום, מסעדות שאני אוהבת והמקומות בהם אני מטיילת)
- אני משתדלת לא לפרסם יותר מידי צילומים של הבן שלי, זה קשה כי הוא מצטלם כל כך טוב (אני אוביקטיבית מאוד…).
אז אם בא לכם לעקוב אחרי, לראות צילומי מזון מזווית שונה ממה שאתם רגילים לראות בבלוג אתם מוזמנים-
instagram@deannalinder
אשמח לשמוע הערות ולמצא אנשים מעניינים למעקב.