אשמח לדבר

דניה 052-6006067
matkonation@gmail.com

בין יפו, איטליה ופריז- סרדיניה.

8 באוקטובר 2012 מתכוניישן 10 תגובות

מאת: דניה ויינר

אנחנו 3 אחים. אני הבכורה, אחרי שלוש שנים נולדה אחותי ואחרי עוד שלוש נולד אלון, האח הקטן, גדול (1.93ס"מ).  כילדים, לא היינו אחים מאוד קרובים, תמיד אחד הקטנים היה מצטרף אלי והיינו שנינו נגד השלישי, הם אף פעם לא חשבו על להתאגד נגדי, כנראה זכויות של בכורה. השנים עברו והביאו איתם התמודדויות שאיחדו את המשפחה שלי ובמיוחד את שלושתינו, לימים יצא שנדבק לנו הכינוי The Weiner Buns, לא יודעת למה ואיך זה התגלגל אבל זה נהיה שם קוד לחיבור בנינו.

בעוד כמה ימים אלון נוסע לעשות פוסט דוקטורט בפריז למשך כמה שנים והשבוע הקרוב הינו בסימן הנסיעה עם מבחר לא מבוטל של אירועי פרידה מלווים בהסתכלות נוסטלגית על הקשר שלנו.

לאור הנסיעה החלטנו לצאת לארוחת ערב רק ה- The Weiner Buns כיוון שאני נחשבת האוטוריטה הקולינרית במשפחה הוטל עלי לבחור מקום. אני בחרתי את סרדיניה, מסעדה איטלקית (כי אוכל צרפתי לא צריך לאכול לפני שנוסעים לפריז) שתספק את התנאים האופטימליים לשיחות סיכום תקופה על רקע יפו העתיקה ומפות משובצות באדום לבן.

סרדיניה היא מסעדה של השף רועי סופר שבעבר היה השף של מסעדה מיתולוגית בשם "פנגיאה". מבחינתי, פנגיאה רשומה כאחת המסעדות המדהימות והיצירתיות ביותר שאכלתי בהן. הכרתי את רועי לפני כמה שנים כשצילמתי במסעדה ומאז יוצא לנו להפגש מידי פעם ביפו (הוא גר בבניין שלי), בשנים האחרונות התעסק בעיקר בייעוצים למסעדות ואני בינתיים חיכיתי בסבלנות שיפתח מקום משלו. הרגע הגיע והוא סיפר לי על סרדיניה וביקש שאבוא לצלם.

במבט ראשון התאכזבתי כשקראתי את רשימת המנות במסעדה, ציפיתי מרועי לבנות תפריט חדשני ויצירתי כמו שזכרתי בפנגיאה אבל אמנם סרדיניה מגישה מנות קלאסיות אבל הן רחוקות מלהיות משעממות. היד של רועי ברורה בכל מנה מפסטת ראגו טלה עם נענע וריקוטה ועד ארטישוקים איטלקיים (שמופיעים בכל מסעדה היום…) עם קרם כרישה ופרמזן. רועי עושה בסרדיניה אוכל איטלקי מעולה, מדויק ולא מתפשר, לא בחומרי הגלם ולא בבניית המנות.

ארוחת הערב כללה מנות ראשונות כמו סלט קאפרזה של עגבניות שרי ומוצרלה באפלו מושרית בחומץ בלסמי, פולנטה מתירס מתוק עם פטריות פורטובלו ומנת הדגל של סביצ'ה אינטיאס עם ליים ויוגורט, מבחינתי המנה המנצחת של הערב.

המנות העיקריות שהזמנו היו  ראגו טלה שזו הפעם הרביעית שאני אוכלת את המנה המדהימה הזו, מוסר ים על מצע ארטישוקים ופיצה פורצ'יני ארוגולה ופקורינו. שתינו יין וקינחנו בטרמיסו וקראמבל תאנים.

האוכל היה מעולה, והחברה לא פחות. כל הערב צחקנו וכל כך נהנינו אחד מהשני שזה גרם לי להעריך מחדש את העובדה שהאחים שלי הם גם חברים שלי וזה לא מובן מאליו.

אלון, קשה להיפרד ולוותר על החלק שלך ביומיום של חיי אבל אני יודעת שזה הדבר הכי נכון עבורך ואני יודעת שפריז תביא איתה חוויות שאני רק יכולה לחלום עליהן.

אז תדע שאתה האיש שלי בפריז, ואני הולכת לנצל את העניין עד הסוף!

10 תגובות לפוסט “בין יפו, איטליה ופריז- סרדיניה.”

  1. גזר גמדי הגיב:

    דנדוש יקרה! פעם ראשונה שאני נכנס לבלוג (די פדיחה, אני יודע) וממש נהנתי. ד"ש חם לאלון ונשיקות לאחייניי המתוקים.
    יונצ'

  2. ליטל הגיב:

    פוסט מרגש.. נסיעה טובה לאלון!

    דניה מגיבה: תודה ליט, בטוחה שיהיה לו טוב, בטוחה שיהיה לנו חסר.

  3. איילה הגיב:

    פוסט מרגש. ותודה על ההמלצה. בדיוק חיפשתי מסעדה איטלקית טובה.
    ושיהיה בהצלחה למי שנוסע לפוסט-דוקטורט, ולמי שנוסע לבקר אותו…….

    איילה.

  4. קרן הגיב:

    כתבת כל כך יפה ומרגש על מערכת היחסים שלך עם אחיך.כיף שיש לוקיישן בפריז
    ואת פנגאה גם אני זוכרת, אכן היתה מסעדה מאוד מיוחדת
    בתור אחת שאוכל איטלקי הוא המועדף עליה, אני מחכה בקוצר רוח לאכול בסרדיניה.

    דניה מגיבה: תודה קרן, ממליצה להזמין מקום לפחות שבוע מראש כי המסעדה לא גדולה ומאוד מבוקשת!

  5. טליה הגיב:

    מה אומר לך,קראתי,התרגשתי מאוד וגם קינאתי בסיפור המשפחתי בשל העובדה שבמשפחתי היחסים בין האחים היו הפוכים מאצלך.לצערי הרב.פשוט נפלא שידעתם ויכלתם להנעים את הביחד שלכם אשר אני מאחלת לך יימשך שנים רבות וטובות. פוסט מענג ומרגש.
    טליה

  6. יפעת הגיב:

    איזה פוסט מרגש. מקסים מקסים.
    בדיוק בזמן, הוטל עליי למצוא מסעדה שווה ביפו, ותכננתי להתקשר להתייעץ, אבל הפוסט הזה ייתר את זה.
    ובהזדמנות הזו אעדכן, שאחרי לילה לבן, הכל מוכן לשבת – "דג מתנה" לכל סועד, מאפה שמרים מנגולד וגבינות, עוגת גזר ועוגת תמרים. התפריט כולו על שמכן. שבת שלום 🙂

    דניה מגיבה:
    יפעת את מלכה! איזה כיף לשמוע שאת מכינה ארוחת שבת שלמה על טהרת מתכוניישן!!

  7. דנה הגיב:

    פוסט יפהפה ומרגש. את יום הנישואין הראשון שלנו חגגנו בפנגיאה, בהמלצתך והיא זכורה לשנינו לטובה- בדיוק כמו שתיארת, יצירתית ולא מתפשרת. איחולי הצלחה לאלון ולך – שתזכי לבקר אותו כמה שיותר!

  8. נועה הגיב:

    אכן היה ערב בלתי נשכח.
    יאללה,אחותי,משאירים ילדים ובעלים בבית
    ונשחזר את האירוע במסעדה לבחירתך בפאריז..

  9. ליאורה הגיב:

    האוכל נראה ממש טעים!

    ובהצלחה לאחיך,
    אפשר לשאול במה הוא עושה פוסט דוקטורט? 🙂

    1. מתכוניישן הגיב:

      הי ליאורה,
      כן, הוא עושה פוסט בתחום של ביולוגיה במכון פסטר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדיין רעבים? קבלו עוד רעיונות...

צביטות יפואיות