- מתכוניישן - http://matkonation.com -

קפסולת אושר צרפתי

חופשה בצרפת. רק החיבור הזה של שתי מילים יש בו מעין הבטחה לאושר.
אני חזרתי לפני שבועיים מאחת כזו שהייתה קפסולת אושר שאקח איתי לנצח.
5 ימים, אני, אבא ואח.
נוסעים, אוכלים, מדברים ואני מצלמת, מנסה לתפוס את הצבעים, הריחות והעושר שיש לצרפת להציע לי.

למשך 5 ימים הרגשתי שוב הילדה של אבא. הוא בן 66, אני כמעט 38. בלי ילדים, בעל ועבודה אני מרגישה שוב ילדה שמתרגשת מכל כך הרבה דברים, ילדה שרוצה לטעום הכל, לנסות הכל ולהקפיא את הזמן. עכשיו אני בישראל, שוב אמא, שוב בת זוג ושוב עובדת, אבל משהו בלב התרחב לי.

אז למה היה כל כך טוב? אובייקטיבית, בלי העניינים המשפחתיים שלי, הייתה חופשה מהחלומות. שיא הביקור היה במהלך סוף שבוע שהתארחנו אצל משפחה צרפתית בבית הקיץ שלה בנורמנדי (הם בעלי הדירה של אחי שבאופן לא צפוי נוצר בניהם קשר מקסים). אתם אולי מתחילים לדמיין לעצמכם, בית כפרי טובל בירוק פראי אבל כדאי שתעצרו שם. פה מדובר באחוזה שנושאת את השם Val-Dieu. מנזר עתיק ששופץ והפך להיות הבית הכי יפה שראיתי בחיים שלי. במהלך השעתיים הראשונות נשימתי נעתקה לפחות 10 פעמים, בעיקר באזור המטבח!!

הבוקר שלנו התחיל בפגישה בשוק האיכרים עם קורין (המארחת). השאלה הראשונה שלה אלי הייתה- את אוהבת לבשל? ברור עניתי. ״יופי, אני לא אוהבת אז אני אקנה מה שתרצי ואת תוכלי לבשל״. אוקיי, יאללה, אני מוכנה למשימה, התחלנו בקניות- עגבניות משלושה סוגים, תפוחי אדמה קטנטנים והכי טעימים שטעמתי, אספרגוס לבן שמן, שק תפוחי עץ (אזור הקלבדוס והסיידר), שוק טלה, דג טרבוט (גדול ושטוח וט ע י ם!!), קרם פרש, חמאה, באגטים, וגבינות, איך אפשר בלי 6-7 סוגי גבינות…
אני כבר התחלתי להשמיע קולות מוזרים של עונג וכל זה עוד לפני שראיתי את הבית והמטבח…העמסנו את כל הטוב הזה לאוטו ונסענו ״הביתה״.

אני חושבת שאין צורך שאפרט במילים את החוויה- המצלמה לא ירדה לי מהידיים בשלוש שעות הראשונות בבית. כל מגרה שפתחתי במטבח, כל ארון ובעצם כל פינה היו התגשמות חלומה הרטוב של כל סטייליסטית. צילמתי גם לדיאנה באייפון והתחלתי לשלוח…אחרי כמה תמונות התבקשתי להפסיק, ״זה קשה מידי״ היא אמרה…

את הזמן שלנו באחוזה העברנו בבישולים, טיולים רגליים ביערות שמסביב וטיול לכפר קטן בו התקיים Garage Sale בסגנון צרפתי. מצאתי כמה דברים שווים במיוחד והמחיר לא עלה על 5 יורו לפריט!!

אחרי סוף שבוע כזה, החזרה לפריז לא הייתה קלה…סתם…אני מוכנה לחזור מכל חופשה שלי לפריז…העברנו עוד ימיים של אכילה, טיול, תערוכה בפומפידו (של קרטייה ברסון מאבות הצילום) קניות וזהו…נגמרה קפסולת האושר. חזרתי הביתה בלי בעסה כי גם כאן יש כמה קפוסולות קטנות של אושר שחיכו לי שאחזור.

מאוד רציתי להביא לכם מתכון לעוגת תפוחים וקלבדוס לרגל הפוסט הזה כי נורמנדי זה אזור התפוחים של צרפת. כל היום שתינו יין תפוחים וקלבדוס בכל בכל פינה. לצערי לא הספקנו לצלם את העוגה אבל אני מבטיחה שבקרוב נביא את המתכון, בנתיים לכו לקנות קלבדוס…

אז תודה לאלון, שליחנו בנכר שבזכותו אני מתחילה להרגיש בבית בפריז ובזכותו בכלל הגענו לחופשה הזו.

לאבא סטיב, שהזמן שבילינו יחד ישאר איתי לנצח.

לקורין, אטיאן, פול וניקולא (שאולי יקראו את הפוסט באנגלית)- ארגנתם לנו סוף שבוע מהחלומות!

וכמו שבסרטים אחרי הכתוביות יש עוד כל מיני קטעים שנפלו בעריכה, לא הצלחתי להתאפק ועשיתי אוסף של צילומי אייפון…