- מתכוניישן - https://matkonation.com -

קארי אדום

מאת: דיאנה לינדר

החיים לפעמים לוקחים אותנו למפגשים מעניינים…או יותר נכון, הבלוג לוקח אותנו למפגשים מעניינים.

לפני מספר חודשים פנו אלינו מחברת הפקות קנדית בכדי לעניין אותנו בנוגע להשתתפות בתוכנית טלויזיה חדשה שתתעד את סצנת האוכל התל אביבית. כמובן שהתלהבנו מאוד, הכנו להם סרטון בו צילמנו את עצמנו מדברות על אוכל ישראלי ו"התקבלנו"!! הקונספט של התוכנית בשם  "The Foodie List" היה, להסתובב ברחבי העיר עם ארבעה פודיס מקומיים ולאכול במסעדות את המנה האהובה עליהם. במשך שבוע צולמנו עם ענבל מאתר Delicious Israel [1] וקריסטוף מהבלוג "white city boy" [2] אוכלים ומדברים למצלמה באנגלית- משימה מאוד לא פשוטה. הבמאית הנחתה אותנו לתאר את המנה ואת ההקשר שלה לקולינריה ישראלית. אכלנו המון אוכל באותו שבוע, פגשנו אנשים מקסימים והבנו כמה המטבח הישראלי מדהים בקנה מידה בינלאומי.

היה די מאתגר לחשוב על אוכל בצורה שהם ביקשו, אחרי שאכלתי 8 מנות ב 3.5 ימים הגעתי לכמה מסקנות מעניינות. הראשונה, שבעצם אין כזה דבר אוכל ישראלי אלא, המטבח הישראלי הוא בעצם פאזל שמורכב מהשפעות בינלאומיות, סגנון החיים בישראל וסוג האנשים. למשל,  אכלנו אוכל רחוב (פלאפל, חומוס) אך גם אכלנו במסעדות שקיבלו השראה מאוכל רחוב כמו מעורב ירושלמי של דגים בקפה אירופה או קובנה וטרטר פלשיתיני במזללה. הבנו שבעצם יש טשטוש גבולות בין אוכל "פשוט" לאוכל "מתוחכם".

התובנה השנייה שהייתה לי היתה יותר אישית, את הצילומים סיימנו כולנו בניגובים באבו חסן ביפו וקישקשנו מול המצלמות הגיגים על חומוס. דניה ציינה שאבו חסן הפך להיות מסורת משפחתית אצלם והיא רוצה לייצר לבנים שלה זכרונות קולינריים מהחיים ביפו. המשפט הזה תפס אותי בנקודה כאובה…פתאום הבנתי שלגור בעיר גדולה מאפשר לדניה לתת לבנים שלה להתנסות בחוויות אכילה מגוונות ועשירות. הבן הקטן שלה, בן שלוש מכיר את מסעדת "הבית התאילנדי" ואוהב פאד תאי! הבן שלי בן ארבע לא יודע אפילו מה זה תאילנד…בשבילנו, כל מסעדה דורשת נסיעה של לפחות 15 דקות ולכן אנחנו פשוט מוותרים מראש על סוג הבילוי הזה. גם אני גדלתי בפרברים אבל אצלנו בלוס אנג'לס במרחק יריקה אפשר היה למצא חנות של באן מי, דוכן טאקו ומסעדה סינית.

 

לא הייתי מוותרת על מקום מגוריי בעד שום מסעדה אבל אחרי שבוע שלם של שוטטות בתל אביב, אכילה של 3 ארוחות ביום, הגעתי הבייתה והיה לי צורך עז לבשל מנה שהיא לא משקפת אוכל "ישראלי" אך כן מנה של מסעדה ולא משהו ביתי.

היה לי חשק עז למרק קארי אדום בסגנון הבית התאילנדי. לא היה לי מתכון טוב להשען עליו אז בניגוד לאופי שלי אלתרתי. יצא כל כך טעים שהכנתי עוד פעמיים ומדדתי את הכמויות, שיפרתי טעמים ועכשיו אני מגישה לכם את המתכון הנהדר הזה.

קארי אדום עם ירקות

אני בטוחה שכשאומרים לכם קארי אדום אתם חושבים שמדובר במנה מסובכת להכנה אבל האמת היא שההכנה ממש פשוטה. המפתח טמון במזווה. אם יש לכם את כל המרכיבים בבית המרק יהי מוכן תוך 30 דקות. לי תמיד יש במקרר משחת קארי ורוטב דגים. שאר המרכיבים זמינים במכולות האסיאתיות וקניה אחת תשמש אתכם לכמות גדולה של מנות. אני הכנתי את המנה עם ירקות אבל בלי שום בעיה ניתן להוסיף חזה עוף או בקר חתוך לרצועות. שימו לב, מדובר במנה חריפה שלא מתאימה לילדים!

חומרים ל 4-6 מנות

1 כף שמן צמחי

3 כפות משחת קארי אדומה

300 מ"ל ציר עוף או מים

3 כפות רוטב דגים

3 כפות סוכר דקלים או סוכר חום בהיר

1.5 פחיות (500 מ"ל)  חלב קוקוס

4-5 עלי קפיר ליים

2 חתיכות בגודל 2.5 ס"מ שורש גלאנגל

2.5 ס"מ של למון גראס טרי (החלק התחתון)

1-2 פלפל צ'ילי יבש (לא חובה)

1 בצל גדול פרוס

½ כוס לבבות דקל

2 כוסות דלורית מקולפת וחתוכה לקוביות גדולות

5-6 עלי בזיליקום

10 ענפי כוסברה טריים

1 כוס פטריות פרוסות

1 פלפל ירוק פרוס

1 כוס אפונת שלג (או אפונה ירוקה)

אופן ההכנה:

  1. במחבת בינונית מחממים את השמן, מוסיפים את משחת הקארי, מטגנים כ 30 שניות תוך כדי ערבוב. מוסיפים את ציר העוף ומביאים לרתיחה. מוסיפים, רוטב דגים וסוכר ומבשלים עוד 5 דקות עד שהסוכר נמס.
  2. מנמיכים את האש ומוסיפים: חלב קוקוס, קפיר ליים, גלנגל, למון גרס, צ'ילי, בצל, לבבות דקל, ודלורית. מבשלים למשך 15-20 דקות על אש נמוכה עד שהדלורית התרככה.
  3. מוסיפים, בזיליקום, כוסברה, פלפל ירוק, פטריות ואפונת שלג ומערבבים. מבשלים למשך 5-10 דקות נוספות.
  4. מגישים עם אורז יסמין ומפזרים מעל כוסברה ובזיליקום טריים.