יש ימים שאני מרגישה רקובה, יושבת בבית מול רשימת המשימות ואין לי כוח לעשות כלום. מתחילה לגלוש, עוברת על כל הבלוגים שאני אוהבת, לחלקם אני מנויה אז אין הפתעות וחלקם לא ביקרתי הרבה זמן. לפעמים הגלישה לא זורמת , אין גלים שיסחפו אותי ואני נתקעת, לא יודעת איפה למקם את עצמי בתוך הרשת ועוברת לצפות באיזה סדרה ב vod (אז הרקבון מגיע לשיאו) ויש ימים שאני פתאום צוללת לתוך מעמקי הרשת ולא מצליחה לצאת.
הבלוג הראשון שזה קרה לי איתו היה 101cookbooks [1], אז עוד לא היה לי בלוג משלי ולא ממש הכרתי את העולם הזה. נחתתי עליו ולא הצלחתי להחלץ. מאז היו הרבה צלילות, חלק אפשר אפילו לומר שהיו מערבולת כל כך חזקות שלא היה עם מי לדבר כל היום.
באופן מפתיע היום, כשהבלוגיספרה כל כך עצומה, כשכל בלוג נראה הורס, מעוצב, מצולם וכתוב באופן מושלם דווקא עכשיו, כשאני עם פז"ם של כמעט 6 שנים בתחום, אני כבר כמעט ולא צוללת בבלוגים. חבל. נהייתי קצת כההת חושים.
יש מקום אחד שאני יודעת שאם בא לי לצלול הוא תמיד יספק את הסחורה וזה smitten kitchen [2]. דב, הבחורה מאחורי התופעה, מצליחה בפשטות בלתי נתפסת לגרום לי לרצות לרוץ למטבח, לאפות ולבשל את כל המתכונים שלה. כשאני שקועה עמוק בעמודי הבלוג אני מתחילה להדפיס מתכונים, להעביר לפינטרסט לרגע שארצה לשלוף מתכון ויצא לי גם, פשוט לקפוץ למכולת, לקנות מצרכים באותו הרגע ולהכין את אחת המנות. זה מה שבלוג טוב יכול לעשות לי (ולעוד מאות אלפים).
אז בשבוע שעבר שקעתי, חיפשתי משהו אחד ויצאתי עם חוברת מודפסת של דברים שאני רוצה להכין. אחד מהם התחבר לי טוב לטרום הטירוף של חג שבועות. זה לא מתכון גבינתי מאוד אבל הייחוד של בצק עם גבינה הדליק אותי. דב כותבת על החוויה המוכרת של להכין מתכון של מישהו אחר ולהיות סקפטיים שהוא מדוייק. הרגעים האלה שנראה לך ששכחו מרכיב, שההוראות לא מספיק ברורות וכו' כולנו מכירים את הבהלה. גם היא חוותה בהלה עם המתכון הזה אך החליטה לתת אמון ולעשות אותו במדוייק וזה השתלם לה!
אני בד"כ נוקטת בשיטה דומה, בפעם הראשונה שאני מכינה מתכון אני נצמדת אליו. מפגינה נאמנות. אחרי הפעם הראשונה, אני מרשה לעצמי לחשוב מה הייתי משנה כדי שיהיה יותר לטעמי, יותר מדוייק לחומרי הגלם בארץ או לאופה הביתי. אני אוהבת את השלב הזה, האדפטציה, מרגישה שמתכון מעורר בי מחשבה ויצירתיות.
אז הכנתי את הבצק פעמיים, למדתי לעומק את המתכון, עשיתי כמה שינויים שירגיש יותר שלי אפילו שאני יודעת שעל SK תמיד אפשר לסמוך.
אגב, את כל הניסיונות הבאתי למדורת ל"ג בעומר…אחרי 10 דקות הקופסא חוסלה.
כמה הערות לפני שמתחילים:
- מכירים בצק שק"ם? אז הבצק הזה ממש דומה. קמח, חמאה וגבינה במקום שמנת חמוצה. התוצאה- בצק בניחוח גבינה שממש נוח לעבוד איתו. הדבר הכי חשוב הוא לתת לו לנוח במקרר לפחות שעתיים.
- במתכון של SK היא יוצרת סהרונים ממולאים בריבה. לי אין זמן להכין סהרונים. לקח לי שעה רק לרדד, לחתוך לריבועים ולמלא. חיפשתי קיצור דרך. מצאתי את שיטת הרולדה או הרוגלך. שתיהן מהירות יותר ומניבות אחלה עוגיות.
- בבצק יש מעט מאוד סוכר- אפשר גם לוותר עליו לגמרי אם רוצים. המתיקות מגיעה מהמילוי של הריבה. אם משתמשים במילוי של ריבה וריקוטה אני ממליצה כן להוסיף מעט סוכר לבצק. אם רק ממלאים בריבה אפשר לוותר.
- מאוד חשוב לעבוד עם חמאה רכה (לא מומסת) ולהקציף אותה לפני שמוסיפים את הגבינה. אנחנו ממש לא רוצים גושים של חמאה בבצק הזה…
עוגיות מבצק גבינה במילוי ריבה
לבצק:
200 גר' חמאה רכה
200 גר' גבינת טוב טעם
2 כפות שמנת חמוצה 15%
1/4 כפית וניל
50 גר' (3 כפות) אבקת סוכר -לא חובה
2 כוסות (280 גר') קמח
למילוי:
כוס ריבה לבחירתכם
חצי חבילת ריקוטה
אבקת סוכר (להגשה)
אופן ההכנה:
- מחממים תנור לחום של 180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה.
- במיקסר עם וו גיטרה מקציפים את החמאה עד למרקם קטיפתי. מוסיפים את הגבינה והשמנת חמוצה ומערבבים. מוסיפים סוכר וקמח ומערבבים רק עד שנוצר כדור בצק.
- יוצרים כדור אחיד (הוא יהיה מעט דביק, לא לדאוג המקרר יסדר את העניין) עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעתיים לפחות.
- מחלקים את הבצק ל 4 חלקים. מעבירים את שלושת הרבעים למקרר ומתחילים לרדד חלק אחד.
- מקמחים משטח עבודה, מרדדים את הבצק למלבן צר וארוך בעובי חצי ס"מ.
- מורחים שכבה דקה של ריבה ומעל מעט גבינת ריקוטה. מגלגלים את הבצק לרולדה ופורסים לשושנים. ניתן גם לעצב את העוגיות כרוגלך- חותכים את הבצק למשולשים ומגלגלים מהצד הרחב לכיוון הצד הצר.
- מסדרים את העוגיות על התבנית ואופים למשך 20-25 דקות עד שהעוגיות מזהיבות. ממשיכים עם יתר הבצק. ניתן לגוון במילויים (אני הכנתי גם עם נוטלה וממרח תמרים)
- מפזרים אבקת סוכר ומעבירים לכלי אטום.
* בעולם מושלם הייתי מחממת את העוגיות כמה דקות לפני ההגשה- אז הבצק מגיע לשיאו. אבל כפי שאמרתי- במדורת ל"ג בעומר לא התלוננו על העוגיות גם כשהיו קרות.