אני מרגישה שיש לי אנציקלופדיית מתכונים בראש. כבר 15 שנה שאני מסתובבת בתוך העולם הקולינרי ואוספת למוחי הרעב מתכונים. כמעט בכל מפגש אמהות אנחנו מגיעות לשיחת מתכונים ואני מייד מתחילה לדפדף במתכופדיה שלי ומנסה לשלוף מתכון מנצח. ארוחות מהירות, ארוחות בריאות, משהו קליל או מנות מושקעות. בנוסף ישנה חלוקה לסוגי מטבחים-תאילנדי, יפני, הודי, איטלקי, והאהוב עלי מכולם- הערבי. 14 שנה של חיים ביפו מילאו את המתכופדיה בהמון מתכונים מהמטבח המופלא הזה ולפעמים אני אפילו חושבת שאולי משם תצמח לנו הישועה??IMAGINE
נחזור למטבח.
האוכל הערבי הפך להיות חלק מחיינו.
אחרי בית ספר אנחנו קופצים לאבו חאסן לנגב חומוס. (הבנים שלי סנובים של חומוס שאין דברים כאלה. לפיתה שלהם לא יכנס שום חומוס אחר!)
בכל פעם שאני מגיעה לירקן או למכולת השכונתית אפשר למצא ירקות באלדי לפי עונות השנה. זעתר טרי, עלי גפן שזה עתה נקטפו, פאקוס (סוג של מלפפון), קישואים קטנטנים ואפילו תפוחי אדמה מלאים בבוץ!
קינוחים ערבים גם אפשר למצא כאן בכל פינה, מעמולים, כעכים, כנאפה ומלבי- הבילוי הקבוע שלנו אחרי הים.
בשבילי, יפו היא גן עדן קולינרי.
במתכופדיה שלי התחבא לו מתכון (בעצם רעיון) שפגשתי כבר לפני שנים כשהתארחתי ביום העצמאות אצל חברתי מיכל וקסמן- פיתה רכה ממולאת בתערובת קבב לא מבושלת מונחת על גריל פחמים, בעגה המקצועית- עראייס.
כל כך פשוט וכל כך מענג, הקבב מתבשל בתוך הפיתה וכל המיצים שלו נספגים לתוכה. היא לבסוף מתקבלת פריכה מבחוץ, רכה ועסיסית מבפנים. מורידים מהאש, ממלאים בטחינה, חריף וסלט קצוץ דק ויש לכם ביס מושלם!
מאז המפגש הראשוני שלי עם העראייס אימצתי אותו לארועי "על האש" אבל משום מה, במתכופדיה שיש לי בראש הוא התיישב תחת מתכונים לגריל ולא הצליח לעשות את המעבר למטבח הביתי.
עד שערב אחד באתי ליעל, חברה, שכנה ובלשנית (המתכון המושלם לקיצ'רי- זה שלה [1]) והיא הכינה לבנים פיתה עם קבב לארוחת ערב בטוסטר המועך שלה!! עמדו להם בשורה, ארבעה בנים מורעבים וחיכו לפיתות האלה. הם לא שמו טחינה, ולא סלט אבל הם היו בטירוף. פיתה קבב זה מה שהם ביקשו ממני אח"כ במשך כמה ימים.
אז נכון, אני בטוחה שחלק מכם כבר שמעתם על הרעיון, אורלי פלאי כתבה עליו [2] בוואלה עם רעיונות לגיוונים מגניבים וירון קאסטנבוים מכין עראייס מושלם במסעדה הקטנה שלו 25 מר' בשוק הכרמל אבל לפעמים המטרה בבלוג היא לא רק להביא מתכון אלא לעזור לכם לסדר מחדש את המתכופדיה שיש לכם בראש כך שהיא תוכל לעזור בשליפת המתכון הנכון ברגע הנכון. המתכון הזה צריך לשבת תחת ארוחת ערב מהירה כשהכי לא בא לכם להתחיל לבשל.
אם אתם אוהבים את המטבח הערבי כמוני, הנה עוד כמה מתכונים מנצחים שהולכים איתנו כבר שנים.
מאפה עלי גפן- [3] אחת המנות המדהימות שיש לנו בבלוג. אני מכינה אותה לארוחות חגיגיות כי היא מרשימה וכל כך טעימה!!
מאפה קובה- [4] מנה קלאסית מהמטבח הערבי שמכינים כשאין כוח וכישורים לכדרר את הקובה הקלאסי.
לחמניות זעתר- [5] מושלמות. אין מה לומר.
מג'דרה פריקי- [6] ילד תערובת שיצרתי מאהבתי למג'דרה ואהבתי לפריקי. לא ממש מנה ערבי קלאסית אבל כמה טעים…
פיתה קבב-לילדים. עראייס למביני עניין.
אין לי מתכון לתת ואני גם לא אתחיל בניסיון לכתוב כאן משהו דומה אלא אתן לכם את הדרך והטיפים של לעראייס המושלם.
שני מרכיבים בלבד יש כאן- פיתות וקבב ולכן שניהם צריכים להיות איכותיים.
הפיתות צריכות להיות שמנמנות כדי שיוכלו לספוג את המיצים והשומן של הקבב.
הקבב צריך להיות איכותי (קפוא מהסופר לא נחשב, סורי).
חשוב למרוח שמן זית איכותי בחלק החיצוני של הפיתה לפני שמכניסים לטוסטר כדי לקבל את הפריכות הרצוייה.
מה עושים?
חוצים כל פיתה חצי ומועכים פנימה קבב אחד או אחד וחצי תלוי בגודל הפיתה. שכבת הבשר לא צריכה להיות עבה כדי שתספיק להתבשל לפני שהפיתה נשרפת.
מורחים בשמן זית את החלק החיצוני ומכניסים לטוסטר המועך למשך 5-7 דקות.
הקבב צריך להיות אפוי והפיתה שחומה ופריכה.
קוצצים סלט קטן, קצת בצל עם סומק (שזה אולי אחד הדברים הכי טעימים שיש!!) ומכינים טחינה.
כל אחד יכול למלא את הפיתה במה שבא לו. אני אוהבת עם הכל כולל חריף!!