- מתכוניישן - https://matkonation.com -

סלמון אפוי במיסו

האם יש לנו אפשרות באמת לבחור חברויות אמיתיות בגילנו? אני חשבתי שלא ממש. תמיד האמנתי שבגיל צעיר קל יותר לייצר חברויות אמת עם אנשים שגדלים ומתבגרים יחד. תמיד חשבתי שבתור מבוגר אתה מתחבר לאנשים מתוך כורח המציאות- מגורים, עבודה חברים של הבנזוג וכו׳.

היום באמצע שנות השלושים שלי, גיליתי שלאו דווקא. אני מבינה שזכיתי בקבוצת חברות שאני יכולה לומר בביטחון שבחרתי בהן לא בגלל שהן גרות קרוב או שיש לנו ילדים באותו הגיל פשוט כי אני אוהבת אותן והייתי בוחרת בהן שוב ושוב.

הכל התחיל ככה: בארבע שנים שגרתי במושב לפני שילדתי, לא הצלחתי ליצור קשרים עצמאיים שאינם קשורים לחברי הילדות של בעלי. תמיד היו לי חברות אך יכולתי לספור אותן על כף יד אחת. גם אחרי שהגדול שלי נולד, ולפני שהוא התחיל ללכת לגן עדיין לא היו לי אינטראקציות עם אנשי המושב. יום אחד, עוזרת הבית שלנו סיפרה לי שהיא מנקה אצל בחורה בשם אלונה שגם היא כמוני אמריקאית ויש לה תינוק. היא חשבה שאנחנו נסתדר והחליטה לחבר בניינו. נפגשנו אצל אלונה, אני הבאתי את הבן שלי, אז בן 10 חודשים ושלה היה בן 5 חודשים. קשקשנו אבל לא היה ממש קליק.

עברו להן שנתיים, הבנים שלנו היו יחד בגן ואני ואלונה היינו נפגשות כל יום לאיסופים עד שיום אחד היא הזמינה אותי אליה לדייט עם הילדים. הפעם אין לי ממש מושג מה הבנים עשו אבל אנחנו לא הפסקנו לדבר ולשתף אחת את השנייה בסיפור חיינו. בדלת, היא אמרה לי ״תקשיבי, אני ממש אשמח אם נקבע יום קבוע שאת ועומרי תבואו אלינו ואני קצת כפייתית אז בבקשה בלי ביטולים״. במהלך החודשים הבאים, כל יום רביעי עומרי ואני היינו הולכים אל אלונה, הם היו משחקים ואנחנו היינו מדברות. למדתי ממנה המון וראיתי בה מודל לאמהות מדהימה לשלושת ילדיה, מודל לאמא קרייריסטית (היא בעסקי היהלומים) ומודל לאיך לתקתק את הבית ולדאוג למקרר מלא באוכל טרי ובריא בלי לסיים את היום סחוטה וממורמרת.

אחרי שאני ואלונה התקרבנו, היא גם הכירה את שירי, אני הכרתי את ג׳ודי ובדרך קוסמית הפכנו ארבעתנו לחברות הכי טובות.

החברות הזו נוגעת בכל תחומי חיי, הן הבנות שאני פונה אליהן בענייני אמהות, מתכונים ומחשבות עמוקות. הן הבנות איתן בא לי לצאת למסעדות, לעשות יום כיף בספא וסתם להפגש על בקבוק יין בערב אחרי הרדמות. הן בעצם ממלאות את חיי בעומק ושמחה.

אחרי שדניה שמעה ממני עליהן כל כך הרבה היא הציעה שאכתוב עליהן בבלוג, אז החלטתי לעשות סדרה. כל חברה קיבלה את האפשרות לבחור מתכון שהיא מכינה באופן קבוע ועומדת מאחוריו והוא זה שיכנס למתכוניישן. הנה המתכון של אלונה.

סלמון אפוי במיסו

המתכון הזה ממש פשוט להכנה. העבודה נמצאת באיסוף חומרי הגלם אבל אם יש לכם מזווה אסיאתי איכותי רוב הסיכויים שיש לכם הכל. אם אין לכם הגיע הזמן להתארגן. אם תטעמו את המרינדה לפני האפייה, תרגישו שהיא מעט מלוחה מידי אבל אל דאגה, לאחר האפייה ויחד על הסלמון הכל מתאזן. אפילו דניה, שלא אוכלת סלמון אפוי אף פעם, חרגה ונהנתה בטירוף מהמנה.

חומרים ל 6-4 מנות

1 קילו נתח פילה סלמון טרי (עם העור וללא עצמות)

למרינדה:

3 שיני שום כתושות

5 ס״מ שורש ג׳ינג׳ר מגורד דק או קצוץ קטן

1 פלפל צ׳ילי קצוץ דק (לא חובה)

2 כפות רוטב מיסו לבן

¼ כוס רוטב סויה

3 כפות רוטב דגים (fish sauce)

2 כפות דבש או סילן

פלפל שחור גרוס טרי

לאחר האפייה:

½ כוס בצל ירוק קצוץ דק

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את כל חומרי המרינדה. מניחים את הסלמון בכלי שטוח כשהעור בתחתית ויוצקים מעל הסלמון את הרוטב. עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לחצי שעה לפחות אבל עדיף כשעתיים.
  2. מוציאים מהמקרר כחצי שעה לפני האפייה. מחממים תנור לחום של 200 מעלות. אופים ללא כיסוי למשך 30- 35 דקות. מידי פעם פותחים את התנור ובעזרת כף יוצקים מעט מהרוטב על הדג.  הסלמון צריך להגיע למצב בו הוא ורדרד במרכז ובקצוות קצת שחום אך לא יבש מידי.
  3. מוציאים מהתנור ומגישים עם מעט בצל ירוק.

*אפשר גם להגיש אותו בטמפ׳ החדר או אפילו קר. הכל יוצא טעים!