- מתכוניישן - http://matkonation.com -

חמין/צ׳ולנט- ומה שביניהם

גדלתי בבית לכאורה ליברלי. אמא שלי הייתה בסוף שנות ה60 סטודנטית באוניברסיטה בצפון ניו-יורק והושפעה מאוד מתנועת ההיפים. שני ההורים לימדו אותי מאז שאני זוכרת את עצמי שכולם שווים- בנים ובנות, לבנים ושחורים, יהודים וכל שאר הדתות וכו׳. אבל..במשך עשר שנים למדתי בבית ספר יהודי (שעלה הרבה כסף) כך שיצא שרוב הילדות שלי בילתי בסביבה של אנשים הומוגניים ביותר (לבנים, יהודים ואותו רמה סוציו-אקונומי).

בתחילת גיל ההתבגרות כדור-רגל הפך להיות חלק מאוד עיקרי בחיים שלי, שיחקתי בליגה מחוץ לבועה של בית הספר. שם פגשתי אנשים הכי לא הומגנים ונדלקתי. נדלקתי על האחר, על ארוחות הקריסמס של החברה הכי טובה שלי ליסה, על חגיגית הקיסנייירה (כמו בת מצווה למקסקאיות) של אנג׳לה ועל תמונות הבודה על הקיר בבית של קים. גילתי עולמות אחרים ואהבתי את כל מה שגילתי. ההורים שלי מאוד עודדו ותמכו בחברויות האלה.

כשהגיע הזמן לעזוב את הבית ספר וללמוד בתיכון, ההורים שלי רצו שאמשיך בחינוך דתי. אני התעקשתי על בית ספר ציבורי, ולאחר בדיקה מקיפה, הלכתי ללמוד באחד מבתי הספר הציבוריים הכי טובים (אקדמיים) במדינה. ביום הראשון שלי הגעתי ללוקר שלי (כן כן, בדיוק כמו בסרטים האמריקאים) ושתי בחורות היו באמצע נשיקה לוהטת מול הלוקר שלי. להזכירכם, בבית הספר הקודם שלי לא היו אפילו נשיקות. הייתי בהלם תרבות לשנייה ואחרי כמה ימים מצאתי לעצמי חברים עם שורשים מכל העולם.

יום אחד, הבאתי הביתה בחור מקסים, חמוד וחכם והכרתי אותו להורים שלי כחבר חדש. חבר חבר, לא ידיד. הייתי בת 15. והוא היה שחור. ואז, אחרי כל כך הרבה שנים של לגור בבית של לכאורה הורים ליברליים, כאלה שדוגלים בקבלת האחר, הבנתי שזה בעצם היה רק לכאורה וכשזה הגיע אליהם הביתה, להורים שלי היה קושי גדול לקבל את מערכת היחסים החדשה שלי. שנתיים היינו ביחד וכל יום הרגיש כמו נצח, המאבק ביני לבין עצמי על מהות החיים אל מול הערכים שהם לימדו אותי והמאבק שניהלתי מולם- אלה שנתנו לי את הערכים האלה. שנתיים היינו ביחד וכשנפרדנו ההורים שלי הושיבו אותי לשיחה. סיפרו לי כמה הם גאים בי על זה שניהלתי את המאבק הזה, על זה שלא ויתרתי למרות הקושי, ועל זה שהצלחתי לשבור את הסטיגמות של החברה המאוד סגורה שלנו (מה שהם הצליחו רק בתאוריה).

כשנה לאחר מכן- פגשתי את בעלי לעתיד. כשסיפרתי לסבתא שלי (אמא של אבא שהייתה גרה בארץ) אחת השאלות הראשונות שהיא שאלה זה- ״הוא אשכנזי״? זה הצחיק והעציב אותי בו זמנית.

כשבאתי להכין את הצ'ולנט/חמין שלי, עשיתי סקר קטן סביבי, שאלתי חברות, אמהות של חברות, ומכרות של חברות על המתכון הכי טוב שלהם לחמין. לבסוף אחרי שקיבלתי המון תשובות וגרסאות הבנתי שהבסיס של מתכון לחמין הוא הזמן, התמזגות טעמים יחד לכדי תבשיל אחד ששוהה לילה וחצי בתנור. לכל עדה ולכל בשלן/ית גרסה שונה שמתהווה ומתפתחת בתוך המשפחה.

אשכנזי, ספרדי- בסוף, כמו החמין כולנו דומים רק בגוונים שונים.

לצלם חמין זה לא דבר קל, יש תחושה שהכל נראה כגוש חום אחד גדול ולכן החלטנו לחפש לוקיישן שיעזור לנו לפרגן לסיר הנפלא הזה. לבסוף צילמנו את הפוסט הזה במקום קסום ביותר שנקרא שגיתא- נאמן למקור [1] בפרדס חנה. החלל הינו חלל תצוגה ועבודה של שגית ויואב אשר משחזרים, משפצים ואוספים פריטים שהיו להם חיים קודמים. הרהיטים עוברים תחת ידיהם הנהדרות ופתאום משהו חדש קורה. מומלץ לכל חובבי הוינטג׳ כמוני!!

חוץ מלוקיישן נהדר היינו צריכות גם כלי פוטוגני שיפרגן לחמין. את הסיר המושלם מצאתנו בחנות הדגל החדשה של la Creuset [2] שנפתחה בקניון עזריאלי. אתם בטח מכירים את כל הסירים האלו בצבע כתום אבל עכשיו אפשר גם לקנות אותם בכל צבעי הקשת. למי שאוהב לבשל- זו ממש חנות ממתקים!

 

 

צ'ולנט/חמין

כמה טיפים לפני שמתחילים:

  1. חמין צריך לפחות לילה בתנור אבל אפשר גם למשוך אותו עד לצהריים רק חשוב לוודא שיש בו מספיק נוזלים.
  2. הכנת חמין דורשת תכנון של יום מראש בשביל ההשרייה של השעועית והחומוס (לפחות לילה).
  3. חשוב שיהיו לפחות שתי עצמות בסיר- הן מוסיפות המון טעם.
  4. מסדרים את החמין בשכבות כדי שלא הכל יתערבב ויהיה שם סבטוחה.
  5. אל תמלאו את הסיר ממש עד הסוף, זה יבטיח שיזוף יפה לחמין.
  6. אפשר להפוך את המתכון לצמחוני בקלות- פשוט דלגו על שלב הבשר והוסיפו בטטה, וירקות שורש.
  7. תבלון חמין הוא עניין שמשתנה מאדם לאדם, אפשר לשנות ולגוון אם רוצים אבל לא צריך המון תבלינים, הזמן זה התבלון כאן.

המתכון שהבאתי לכם מבוסס על מתכון של חמתי ג׳ינגית ושל השכנה שלי ציפי – תודה!!

מצרכים ל8-10 מנות:

250 גר׳ (כוס וחצי) שעועית לבנה, מושרת במים במשך לילה

250 גר׳ (כוס וחצי) גרגירי חומוס יבש, מושרה במים במשך לילה.

2 כפות שמן זית

1 בצל גדול, פרוס עבה + 4-5 בצלים קטנים קלופים,שלמים

1 ק״ג קוביות בשר לבישול ארוך + 2 עצמות (אני השתמשתי באוסובוקו, שלם עם העצם והיה מדהים אבל אפשר גם אונטר ריב, צוואר, פולקה)

4 כפיות סילאן

4 כפיות פפריקה חריפה

4 כפיות פפריקה מתוקה

מלח ופלפל

250 גר. חיטה או גריסי פנינה (בתוך שקית קוקי שמנקבים כדי שנוזלים יוכלו להכנס או חיתול בד)

8 תפוחי אדמה קלופים, שלמים

8-10 ביצים

אופן הכנה:

  1. בסיר גדול מאוד שמתאים גם לבישול בתנור, מחממים את השמן זית ומטגנים את הבצל הפרוס עד לזהבה.
  2. מוסיפים את הבשר ומטגנים כ5 דקות בכל צד, רק עד שהוא משנה את צבעו. מתבלים במלח ופלפל, וכפית פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה וכפית סילאן. מכניסים בין הבשר שני בצלים קטנים.
  3. מוסיפים שעועית לבנה וחומוס ומתבלים במלח ופלפל, וכפית פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה וכפית סילאן. מכנסים בין הקטניות עוד שתיים/שלוש בצלים קטנים.
  4. בקערה נפרדת, מתבלים את חיטה או גריסי פנינה במלח ופלפל, כפית פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה וכפית סילאן ומערבבים. ממלאים שקית קוקי או חיתול בתערובת, דוקרים במזלג (בשקית לא בחיתול) כמה חורים כדי שנוזלים יוכלו להכנס ומניחים את השקית מעל שכבת הקטניות.
  5. מסדרים מעל את תפוחי אדמה ומתבלים במלח ופלפל, וכפית פפריקה מתוקה, כפית פפריקה חריפה וכפית סילאן.
  6. מסדרים את הביצים ומכסים במים עד ¾ גובה של הביצים. מבאים לרתיחה ומבשלים על להבה בינונית למשך 30 דק.
  7. מחממים תנור ל 120מעלות. מכניסים את הסיר מכוסה היטב למשך 10-12 שעות. צריך להשגיח על הנוזלים, ואם יש מעט מידי אז אפשר להוסיף במהלך הלילה.
  8. כשזה מוכן הבשר צריך להיות מפורק, השעועית וחומוס מאוד רכים והכל בגוון חום עמוק ומרקם טיפה דביק, אך לא יותר מידי. ניתן להגיש עם מרכיבים נפרדים בצלחות הגשה (כמו בתמונה) או ישר מהסיר (כמו שעשיתי במציאות שהבאתי את הסיר למפגש חברות אחרי צילומים).