אשמח לדבר

דניה 052-6006067
matkonation@gmail.com

ארטישוק ילדות ובגרות

4 במאי 2017 דניה 26 תגובות

אחד הנושאים שמעסיקים אותי מאוד בשנים האחרונות הוא החיבור בין אוכל לזיכרון.

איך טעמים, ריחות וחוויות שקשורות לאוכל, מעצבות את החיים הבוגרים שלנו. לאורך שנים של כתיבת הבלוג אני מבינה יותר ויותר שמצד אחד אני מייצרת לילדים שלי בנק של זיכרונות קולינריים ומצד שני מחדדת ומעלה ממעמקי הזיכרון שלי את הרגעים והטעמים שנשארו איתי מאז שאני ילדה.

לפני כמה שבועות הייתי בהרצאה של תזונאית בבית הספר של הילדים שסיפרה לקהל על ניסוי מעניין שעשו באוסטרליה.

הביאו קבוצה של הורים וילדים ושאלו כל אחד בנפרד את אותה השאלה- ״אם יכולתם לבחור כל אחד בעולם לחלוק איתו ארוחת ערב, עם מי הייתם רוצים לאכול?״

ההורים העלו כל מיני שמות של אנשים מפורסמים מתחומי הטלויזיה, מוזיקה וספורט.

הילדים לעומת זאת, ענו שהם רוצים לאכול עם המשפחה. בניסוי נתנו להורים לצפות בצילומי הילדים עונים והחוויה של ההורים מול התשובות הפשוטות של הילדים הייתה בעיקר מבוכה.

התזונאית הביאה את הניסוי הזה כדי להמחיש לקהל את חשיבות האכילה המשפחתית המשותפת שלפעמים היא משמעותית יותר מסוג האוכל שיושב על השולחן.

הנה הלינק לסרטון: https://youtu.be/2wfbY3i4FY0

אכילה משפחתית נושאת בתוכה הרבה יותר מהזנה פיזית. כשכל המשפחה יושבת יחד לשולחן ומשוחחת, בלי טלפונים ניידים, בלי טלויזיה ברקע זה מייצר הזנה עמוקה לנפש, של כולנו לא רק לילדים. אני מוקירה את הרגעים האלו שהיו בילדותי ושאנחנו מייצרים היום אצלנו בבית.

אכילת ארטישוק אצלי בבית הייתה ארוע משפחתי. אמא שלי הייתה מבשלת אותו במשך שעתיים והריח היה ממלא את הבית. כשהוא היה מוכן, הונחה קערה ענקית במרכז השולחן וכל אחד קיבל ארטישוק שלם ורוטב לבן.

ישבנו כולנו, 5 אנשים, אכלנו את עלי הארטישוק וזרקנו לקערה במרכז השולחן, בסוף כל אחד היה מתענג על הלב ואוכל אותו לאט לאט.

אני לא זוכרת את השיחות שהיו לנו, אני לא זוכרת את הגיל המדוייק שלי אני זוכרת תחושה של ביחד משפחתי ושמחה.

לשמחתי, הבנים מאוד אוהבים ארטישוק ואת הרוטב הלבן של סבתא נעמי שהצלחתי לשחזר – המסורת ממשיכה!

ארטישוקים מגיעים לשווקים בתחילת האביב ונשארים על תחילת הקיץ, הם לא מאוד זולים וגם אין לי כוח להתעסק עם קילוף וניקוי ולכן אני קונה אחד לכל אחד מבני המשפחה ומכינה אותם בשלמותם במים. למתכונים שצריך עבורת לבבות ארטישוק אני משתמשת בשימורים מאיטליה שאיתם אפשר להכין המון מנות מהמטבח האיטלקי או לאכול אותם ישירות מהצנצת!

כיאה לפוסט שמוקדש לארטישוק החלטתי להביא אותו בכל מיני גרסאות. ארטישוקים טריים מבושלים במים, משומרים על פוקאצ׳ה וממרח ארטישוק לימוני שקשה להפסיק לאכול.

לאוהבי ארטישוק מושבעים, אני ממליצה על הסיורים של ״הארטישוק של נועם״. היינו בשנה שעברה והיה כיף, מלמד וטעים!! http://www.artishoke.co.il/

ארטישוק שלם במים

כשאתם בוחרים ארטישוקים אצל הירקן חשוב לקנות אותם כשהעלים יחסים סגורים, לשים לב שאין כתמים שחורים ואיזורים יבשים שמעידים על ארטישוק ישן. ישנם ארטישוקים עגולים וירוקים ומאורכים וסגולים, מניסיוני שניהם מצויינים העיקר שיהיו טריים.

 

ארטישוק במים עם רוטב לבן

מתכון ל 5 אנשים:

5 ארטישוקים שלמים שטופים

לימון גדול חצוי לשניים

1 כף מלח ים

לרוטב:

4 כפות גדושות יוגורט

1 כף שמנת חמוצה

1 כפית גדושה מיונז

1 שן שום קטנה כתושה

מיץ מחצי לימון

מלח. פלפל שחור גדוס

 

אופן ההכנה:

  1. בסיר גדול עם הרבה מים מניחים את הארטישוקים ובניהם את חצאי הלימון. מפזרים מלח ומביאים לרתיחה.
  2. מנמיכים את האש כך שיווצר בעבוע עדין, מכסים ומבשלים כשעה ורבע.
  3. לרוטב- מערבבים את כל המרכיבים יחד.

 

 

ממרח ארטישוק לימוני

מאז שאני עובדת ברסטרטו אני אוכלת המון ארטישוקים משומרים, אני שמה אותם על פוקאצ׳ה, משלבת בפסטה או אוכלת פשוט ישירות מתוך הצנצנת. לפוסט הזה רציתי להכין ממרח שמתאים גם לאכילה על פרוסת לחם וגם כבסיס להכנת מנות.

לממרח הזה צריך לרכוש במעדניה ארטישוק משומר בתפזורת או צנצנת . נכון, זה לא יוצא זול אבל לטעמי שווה כל שקל!

הממרח יחזיק לכם מעמד במקרר ל 4-5 ימים אם תכסו את חלקו העליון בשמן זית. אפשר להשתמש בו כרוטב לפסטה- מחממים שמן זית במחבת, מוסיפים כמה כפות מהממרח ומערבבים. אפשר להוסיף 1/4 כוס שמנת מתוקה  או  1/4 כוס מים שאיתם בישלתם את הפסטה. לאחר שהפסטה מוכנה, מעבירים אותה למחבת עם הרוטב ומקפיצים כדי שהיא מצופה ברוטב. מפזרים מעל פרמזן מגורד!

 

5 לבבות ארטישוק משומר במי מלח (או שמן)

או

1 צנצנת ארטישוקים (מסונן) 280 גר׳

2 ענפי טימין ללא הגבעולים

גרידת לימון מלימון שלם בגודל בינוני

1 כף מיץ לימון

2 כפות שקדים טחונים (לא חובה אבל מאוד מוסיף לטעם ולמרקם)

מלח/ פלפל לפי הטעם

 

אופן ההכנה:

  1. טוחנים במעבד מזון או בלנדר מוט את כל המרכיבים טועמים ומתקנים תיבול
  2. אם משתמשים בארטישוק משומר בשמן אין צורך להוסיף עוד שמנוניות לממרח. אם משתמשים בארטישוק משומר במי מלח אז אפשר להוסיף כף שמן זית.

 

פוקאצ׳ה עם ארטישוק

זה המתכון האולטימטיבי לפוקאצ׳ה והוא כמובן של אייל שני. אני מכינה אותו כבר הרבה שנים, מאז שהוא פורסם בהארץ ב 2008. הפוקאצ׳ה יוצאת רכה, אורירית ופריכה בחלקה העליון ואני אישית אוהבת אותה שמנמנה…

הנה המתכון בדיוק כפי שפורסם כי עם אייל שני לא צריך לעשות שינויים

 

לבצק:

1 ק"ג קמח לבן, רצוי "שטיבל מס' 1", או "פיווטי 00"

11 גרם (כף וחצי) שמרים יבשים, או 1 חבילת שמרית (שמרים לחים), או 33גרם שמרים רטובים  

כף מלח ים

40 גרם סוכר (2 כפות)

2 כפות אבקת חלב, לא הכרחי

700 מ"ל מים מינרליים קרים

2 כפות שמן זית

לציפוי:

מגוון ירקות לפי מה שאוהבים

שמן זית

מלח גס

 

  1. מנפים את הקמח לתוך קערה גדולה דיה, כך שיוכל להכיל את הבצק לכשיתפח ויכפיל את נפחו. מוסיפים את הסוכר והמלח, מערבבים היטב עם הקמח, מוסיפים את השמרים היבשים או הלחים, מערבבים היטב בתערובת הקמח. אם בחרתם בשמרים רטובים, יש להמיס אותם ב-5 כפות מתוך כמות המים ולהוסיף אותם בשלב הוספת המים והשמן.
  2. מוסיפים באחת את כל המים ושמן הזית, מערבבים במהירות בעזרת כפות הידיים עד שכל התערובת אוחדה לידי בצק ללא שיירים של קמח יבש שעלולים ליצור בו גושים. למי שאין ידיים לבצק, שיערבב אותו במיקסר עם וו לישה.
  3. מרגע שאוחדה כל התערובת לבצק, ממשיכים ללוש עוד 7-9 דקות. מכסים בניילון נצמד, מניחים בפינה קרירה יחסית במטבח עד שהבצק מכפיל את נפחו (כ-60 דקות). הכפיל את נפחו, מפילים אותו באגרופים עד שיוצא כל האוויר. מכסים שוב בניילון ומתפיחים שוב עד שיכפיל את נפחו (כ-45 דקות).
  4. הבצק רטוב, נדבק לידיים. מקמחים את משטח העבודה, מחלקים את הבצק ל-3 ויוצרים 3 כדורים שאותם מניחים על המשטח עד שיכפילו את נפחם (כ-20 דקות). בינתיים מכינים את הירקות שיונחו על הבצק.
  5. מחממים תנור לחום של 250 מעלות.
  6. אני השתמשתי ברבעי ארטישוק משומר, פרוסות פלפל ירוק חריף, עלי מרווה ומעט שום קונפי.

אייל מניח: עגבניות אדומות גדולות או עגבניות שרי חצויות,  בצלים סגולים, פלפלים ירוקים חריפים, מחטים מ-3 ענפי רוזמרין. מזילים על הבצק שמן זית בנדיבות, מפזרים מלח ים אטלנטי ואופים למשך 25 דקות עד שהבצק שחום.

 

 

 

26 תגובות לפוסט “ארטישוק ילדות ובגרות”

  1. שרה אנגל גרמניה. הגיב:

    אני יודעת שמאוחר ואולי את כבר לא תגיבי על זה אבל בכל זאת בא לי לכתוב לך כי הבאת לי רעיון וזה להכין ממרח של ארטישוק מקופסא עם טחינה גולמית ולהוסיף לזה כל מה שמוסיפים לטחינה: לימון מים פטרוזיליה שום כמון ולרסק הכל יחד בממחה חשמלי ידני. תודה על הרעיון

    1. דניה הגיב:

      רעיון מעולה! שמחה שכתבת למרות שמאוחר

  2. מלכי הגיב:

    היי.
    בלוג מקסים ממש.
    גם אצלינו אכילת ארטישוק הייתה חוויה משפחתית עם ההמתנה ללב – החלק הכי טעים 🙂
    אצלינו היו אוכלים עם רוטב ויניגרטי עשוי מבצל ופטרוזיליה קצוצים. שמן, חומץ, טיפה מים , חרדל ומלח.
    עד היום אנחנו אוכלים כך ארטישוק:
    כל אחד מקבל ארטישוק, במרכז יש קערת מים לטבול בה את העלים – לעיתים יש עליהם ג'וקים קטנים… וגם קערת הרוטב. טבילה טבילה והנאה גדולה.

    1. דניה הגיב:

      הי מלכי,
      איזה כיף לשמוע!! תודה על השיתוף

  3. אריקה הגיב:

    אין כמו ארטישוק! היינו בסיור אצל נועם שנה שעברה, אך טכניקת הקילוף היא עדיין בגדר נעלם אחד גדול בשבילי, אז אני קונה משומר. הכנתי את הממרח ויצא מאוד טעים. היו גם תופעות לוואי (לצערי זה גורם לגזים), אבל הטעם שווה את זה. ארצה לנסות גם את הפוקצ'ה, אבל התהליך ארוך מדי, אולי תוכלי להמליץ על איזה קיצור דרך (כמו למשל הכנה מוקדמת והקפאה של הבצק בשלב מסוים)? אשמח גם להמלצה על סרטון על קילוף – ראיתי כמה, אבל עדיין לא מעיזה לנסות…

    1. דניה הגיב:

      הי אריקה, שמחה לשמוע שאת מחובבי הירק הנהדר הזה ושהכנת את הממרח!! לגבי הפוקאצ׳ה, היא ממש פשוטה להכנה והתהליך הארוך הוא רק בגלל ההתפחה של הבצק. אני אישית מתפיחה במשך שעה ומוותרת על התפחה שניה, זה יוצא נהדר ושווה את זמן ההתמנה של שעה. תשתמשי במיקסר עם וו לישה ולא עם הידיים וגם זה מקל וחוסך זמן והתעסקות. אפשר להכין את הבצק מראש ואחרי ההתפחה הראשונה להקפיא.
      אם את מכינה- אשמח לעדכון!!
      לא מכירה סרטון מסויים לקילוף, לדעתי פשוט צריך לנסות ולהרגיש בידיים ואז לומדים. ממליצה להשתמש בכפפות ולהכין מראש מים עם לימון שלא ישחירו.

  4. ארי הגיב:

    הבלוג הכי לא מתנשא והכי כיף לקרוא גם אני זוכר את האכילה המשותפת של העלים… ארטישוק סגור מממ הייתי רוצה לדעת איפה משיגים חיה כזאת בדרך כלל בשוק מגיע ישנים

    1. דניה הגיב:

      חן, חן…תודה רבה!

  5. שני הגיב:

    ארטישוק הוא דוגמא מקסימה לארוחה משפחתית שהיא חוויה, מאוד מתחברת למה שכתבת. אצלנו היינו אוכלים עם רוטב פשוט של מיץ לימון, שמ"ז, מל"פ וככה גם הילדים שלי אוכלים היום. כיף גדול הארטישוק והפוסט שלך, תודה !

    1. דניה הגיב:

      תודה שני! מסתבר שזה זיכרון שקיים אצל כל כך הרבה אנשים, חשבתי שהוא שלי פרטי 🙂

  6. נעמה סגל הגיב:

    דניה את פותחת לי את התיאבון. אחרי קריאת הפוסט היפיפה הזה, כל מה שבא לי זה לרוץ ולקנות ארטישוק

    1. דניה הגיב:

      תודה ממוש, תמיד מוזמנת לבוא לאכול

  7. מיכל הגיב:

    פעם ראשונה שאני כותבת אחרי מספר שנים של מעקב צמוד אחריי הבלוג, הפעם הרגשתי צורך בנובע מ-2 סיבות שונות, ראשית הסרטון המקסים והמקום שבחרת לתת לו הפעם ושנית שקיבלתי את אותו מתכון בדיוק מחמותי וממש בחורף האחרון כששני הילדים גדלו מספיק כדיי לחלוק איתנו את הפינוק הזה נהננו מכמה ערבי ארטישוק מהנים במיוחד. בקיצור מלא תודה פוסט מרגש במיוחד.

    1. דניה הגיב:

      הי מיכל, תודה דלקות את הזמן להגיב. שמחה שהמילים והסרטונים נגעו בך. תגובות בבלוג עושות לי נעים בלב, תודה!

  8. תמרי הגיב:

    איזה פוסט מקסים. בדיוק מה שהרגשתי עכשיו, כשסיימנו לאכול בגינה ארוחת בוקר של פרנץ' טוסט וכל מיני פינוקים ליד, עם ילדה שכבר גדלה והחבר שלה, בני עשרים וקצת. חשבתי על זה שאלה בדיוק הרגעים שאני רוצה שיהיו לנו תמיד. אתמול ארוחה משפחתית גדולה סביב אותו שולחן והבוקר נינוחות עצלה כזו של בוקר . עוד לא בטוחים אם כן ים או לא ים, רוח נעימה ופטפוטי בוקר. ככה בדיוק.

    1. דניה הגיב:

      הי תמרי, תודה ששיתפת על חווית האכילה המשפחתית שלך!

  9. תמר הגיב:

    איזה פוסט מקסים. בדיוק מה שהרגשתי עכשיו, כשסיימנו לאכול בגינה ארוחת בוקר של פרנץ' טוסט וכל מיני פינוקים ליד, עם ילדה שכבר גדלה והחבר שלה, בני עשרים וקצת. חשבתי על זה שאלה בדיוק הרגעים שאני רוצה שיהיו לנו תמיד. אתמול ארוחה משפחתית גדולה סביב אותו שולחן והבוקר נינוחות עצלה כזו של בוקר . עוד לא בטוחים אם כן ים או לא ים, רוח נעימה ופטפוטי בוקר. ככה בדיוק.

  10. נוגה הגיב:

    אחד הפוסטים הכי יפים שלכן, מרגש ומזכיר נשכחות

    1. דניה הגיב:

      תודה רבה, שימחת אתי

  11. אודי הגיב:

    הרגת אותי עם הניסוי, פוסט מקסים כרגיל…

    1. דניה הגיב:

      תודה!! גם אותי הניסוי הרג…לכן שמחתי לשתף

  12. מירי הגיב:

    הזכרת לי נשכחות… גם אצלנו זה היה החטיף האולטמטיבי רק בלי הרוטב הפנסי. לגמרי הולכת להכין בקרוב.
    והתמונות שלכן…..כ״כ אביב ובית, פשוט ואסטטי ובעיקר עושה חשק.

  13. נועה הגיב:

    ריגשת. ארוחת הארטישוק זכורה גם לי.

  14. לי הגיב:

    שכחת לכתוב כמה שמרים וכמה קמח..

    1. דניה הגיב:

      לפי מה שאני ראיתי זה לא נשמט, תנסי לצפות שוב או דרך מחשב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדיין רעבים? קבלו עוד רעיונות...

גואקמולי של נעמי

שייק איט בייבי- מזווה השייקים האולטימטיבי

מחית הקסם

לחם גאווה

סיציליה, פסטו פיסטצ׳יו

בייגלה ירושלמי במילוי פטה וזעתר טרי

טארט טאטן

מטבוחה סלק

שושני שמרים עם פקאן ומייפל