אחד הנושאים שמעסיקים אותי מאוד בשנים האחרונות הוא החיבור בין אוכל לזיכרון.
איך טעמים, ריחות וחוויות שקשורות לאוכל, מעצבות את החיים הבוגרים שלנו. לאורך שנים של כתיבת הבלוג אני מבינה יותר ויותר שמצד אחד אני מייצרת לילדים שלי בנק של זיכרונות קולינריים ומצד שני מחדדת ומעלה ממעמקי הזיכרון שלי את הרגעים והטעמים שנשארו איתי מאז שאני ילדה.
לפני כמה שבועות הייתי בהרצאה של תזונאית בבית הספר של הילדים שסיפרה לקהל על ניסוי מעניין שעשו באוסטרליה.
הביאו קבוצה של הורים וילדים ושאלו כל אחד בנפרד את אותה השאלה- ״אם יכולתם לבחור כל אחד בעולם לחלוק איתו ארוחת ערב, עם מי הייתם רוצים לאכול?״
ההורים העלו כל מיני שמות של אנשים מפורסמים מתחומי הטלויזיה, מוזיקה וספורט.
הילדים לעומת זאת, ענו שהם רוצים לאכול עם המשפחה. בניסוי נתנו להורים לצפות בצילומי הילדים עונים והחוויה של ההורים מול התשובות הפשוטות של הילדים הייתה בעיקר מבוכה.
התזונאית הביאה את הניסוי הזה כדי להמחיש לקהל את חשיבות האכילה המשפחתית המשותפת שלפעמים היא משמעותית יותר מסוג האוכל שיושב על השולחן.
הנה הלינק לסרטון: https://youtu.be/2wfbY3i4FY0 [1]
אכילה משפחתית נושאת בתוכה הרבה יותר מהזנה פיזית. כשכל המשפחה יושבת יחד לשולחן ומשוחחת, בלי טלפונים ניידים, בלי טלויזיה ברקע זה מייצר הזנה עמוקה לנפש, של כולנו לא רק לילדים. אני מוקירה את הרגעים האלו שהיו בילדותי ושאנחנו מייצרים היום אצלנו בבית.
אכילת ארטישוק אצלי בבית הייתה ארוע משפחתי. אמא שלי הייתה מבשלת אותו במשך שעתיים והריח היה ממלא את הבית. כשהוא היה מוכן, הונחה קערה ענקית במרכז השולחן וכל אחד קיבל ארטישוק שלם ורוטב לבן.
ישבנו כולנו, 5 אנשים, אכלנו את עלי הארטישוק וזרקנו לקערה במרכז השולחן, בסוף כל אחד היה מתענג על הלב ואוכל אותו לאט לאט.
אני לא זוכרת את השיחות שהיו לנו, אני לא זוכרת את הגיל המדוייק שלי אני זוכרת תחושה של ביחד משפחתי ושמחה.
לשמחתי, הבנים מאוד אוהבים ארטישוק ואת הרוטב הלבן של סבתא נעמי שהצלחתי לשחזר – המסורת ממשיכה!
ארטישוקים מגיעים לשווקים בתחילת האביב ונשארים על תחילת הקיץ, הם לא מאוד זולים וגם אין לי כוח להתעסק עם קילוף וניקוי ולכן אני קונה אחד לכל אחד מבני המשפחה ומכינה אותם בשלמותם במים. למתכונים שצריך עבורת לבבות ארטישוק אני משתמשת בשימורים מאיטליה שאיתם אפשר להכין המון מנות מהמטבח האיטלקי או לאכול אותם ישירות מהצנצת!
כיאה לפוסט שמוקדש לארטישוק החלטתי להביא אותו בכל מיני גרסאות. ארטישוקים טריים מבושלים במים, משומרים על פוקאצ׳ה וממרח ארטישוק לימוני שקשה להפסיק לאכול.
לאוהבי ארטישוק מושבעים, אני ממליצה על הסיורים של ״הארטישוק של נועם״. היינו בשנה שעברה והיה כיף, מלמד וטעים!! http://www.artishoke.co.il/ [2]
ארטישוק שלם במים
כשאתם בוחרים ארטישוקים אצל הירקן חשוב לקנות אותם כשהעלים יחסים סגורים, לשים לב שאין כתמים שחורים ואיזורים יבשים שמעידים על ארטישוק ישן. ישנם ארטישוקים עגולים וירוקים ומאורכים וסגולים, מניסיוני שניהם מצויינים העיקר שיהיו טריים.
ארטישוק במים עם רוטב לבן
מתכון ל 5 אנשים:
5 ארטישוקים שלמים שטופים
לימון גדול חצוי לשניים
1 כף מלח ים
לרוטב:
4 כפות גדושות יוגורט
1 כף שמנת חמוצה
1 כפית גדושה מיונז
1 שן שום קטנה כתושה
מיץ מחצי לימון
מלח. פלפל שחור גדוס
אופן ההכנה:
- בסיר גדול עם הרבה מים מניחים את הארטישוקים ובניהם את חצאי הלימון. מפזרים מלח ומביאים לרתיחה.
- מנמיכים את האש כך שיווצר בעבוע עדין, מכסים ומבשלים כשעה ורבע.
- לרוטב- מערבבים את כל המרכיבים יחד.
ממרח ארטישוק לימוני
מאז שאני עובדת ברסטרטו אני אוכלת המון ארטישוקים משומרים, אני שמה אותם על פוקאצ׳ה, משלבת בפסטה או אוכלת פשוט ישירות מתוך הצנצנת. לפוסט הזה רציתי להכין ממרח שמתאים גם לאכילה על פרוסת לחם וגם כבסיס להכנת מנות.
לממרח הזה צריך לרכוש במעדניה ארטישוק משומר בתפזורת או צנצנת . נכון, זה לא יוצא זול אבל לטעמי שווה כל שקל!
הממרח יחזיק לכם מעמד במקרר ל 4-5 ימים אם תכסו את חלקו העליון בשמן זית. אפשר להשתמש בו כרוטב לפסטה- מחממים שמן זית במחבת, מוסיפים כמה כפות מהממרח ומערבבים. אפשר להוסיף 1/4 כוס שמנת מתוקה או 1/4 כוס מים שאיתם בישלתם את הפסטה. לאחר שהפסטה מוכנה, מעבירים אותה למחבת עם הרוטב ומקפיצים כדי שהיא מצופה ברוטב. מפזרים מעל פרמזן מגורד!
5 לבבות ארטישוק משומר במי מלח (או שמן)
או
1 צנצנת ארטישוקים (מסונן) [3] 280 גר׳
2 ענפי טימין ללא הגבעולים
גרידת לימון מלימון שלם בגודל בינוני
1 כף מיץ לימון
2 כפות שקדים טחונים (לא חובה אבל מאוד מוסיף לטעם ולמרקם)
מלח/ פלפל לפי הטעם
אופן ההכנה:
- טוחנים במעבד מזון או בלנדר מוט את כל המרכיבים טועמים ומתקנים תיבול
- אם משתמשים בארטישוק משומר בשמן אין צורך להוסיף עוד שמנוניות לממרח. אם משתמשים בארטישוק משומר במי מלח אז אפשר להוסיף כף שמן זית.
פוקאצ׳ה עם ארטישוק
זה המתכון האולטימטיבי לפוקאצ׳ה והוא כמובן של אייל שני. אני מכינה אותו כבר הרבה שנים, מאז שהוא פורסם בהארץ ב 2008. הפוקאצ׳ה יוצאת רכה, אורירית ופריכה בחלקה העליון ואני אישית אוהבת אותה שמנמנה…
הנה המתכון בדיוק כפי שפורסם כי עם אייל שני לא צריך לעשות שינויים
לבצק:
1 ק"ג קמח לבן, רצוי "שטיבל מס' 1", או "פיווטי 00"
11 גרם (כף וחצי) שמרים יבשים, או 1 חבילת שמרית (שמרים לחים), או 33גרם שמרים רטובים
כף מלח ים
40 גרם סוכר (2 כפות)
2 כפות אבקת חלב, לא הכרחי
700 מ"ל מים מינרליים קרים
2 כפות שמן זית
לציפוי:
מגוון ירקות לפי מה שאוהבים
שמן זית
מלח גס
- מנפים את הקמח לתוך קערה גדולה דיה, כך שיוכל להכיל את הבצק לכשיתפח ויכפיל את נפחו. מוסיפים את הסוכר והמלח, מערבבים היטב עם הקמח, מוסיפים את השמרים היבשים או הלחים, מערבבים היטב בתערובת הקמח. אם בחרתם בשמרים רטובים, יש להמיס אותם ב-5 כפות מתוך כמות המים ולהוסיף אותם בשלב הוספת המים והשמן.
- מוסיפים באחת את כל המים ושמן הזית, מערבבים במהירות בעזרת כפות הידיים עד שכל התערובת אוחדה לידי בצק ללא שיירים של קמח יבש שעלולים ליצור בו גושים. למי שאין ידיים לבצק, שיערבב אותו במיקסר עם וו לישה.
- מרגע שאוחדה כל התערובת לבצק, ממשיכים ללוש עוד 7-9 דקות. מכסים בניילון נצמד, מניחים בפינה קרירה יחסית במטבח עד שהבצק מכפיל את נפחו (כ-60 דקות). הכפיל את נפחו, מפילים אותו באגרופים עד שיוצא כל האוויר. מכסים שוב בניילון ומתפיחים שוב עד שיכפיל את נפחו (כ-45 דקות).
- הבצק רטוב, נדבק לידיים. מקמחים את משטח העבודה, מחלקים את הבצק ל-3 ויוצרים 3 כדורים שאותם מניחים על המשטח עד שיכפילו את נפחם (כ-20 דקות). בינתיים מכינים את הירקות שיונחו על הבצק.
- מחממים תנור לחום של 250 מעלות.
- אני השתמשתי ברבעי ארטישוק משומר, פרוסות פלפל ירוק חריף, עלי מרווה ומעט שום קונפי.
אייל מניח: עגבניות אדומות גדולות או עגבניות שרי חצויות, בצלים סגולים, פלפלים ירוקים חריפים, מחטים מ-3 ענפי רוזמרין. מזילים על הבצק שמן זית בנדיבות, מפזרים מלח ים אטלנטי ואופים למשך 25 דקות עד שהבצק שחום.