- מתכוניישן - http://matkonation.com -

עוגיות שוקולד צ׳יפס ענקיות!

אתם בטח שואלים את עצמכם למה צריך עוד מתכון לעוגיות שוקולד צ׳יפס? יש אחד נהדר [1] בבלוג שרץ כבר שנים וקיבל המון המון תגובות ובאמת אני מאמינה שסוס מנצח לא מחליפים אבל… אני מודה, שישנם מתכונים שאני לא מצליחה להיצמד למתכון מנצח, אני תמיד בחיפוש, כאילו שמעבר לפינה יהיה מתכון עוד יותר טוב ממה שיש לי היום. ברשימת המתכונים האלו מופיעה עוגת בננה, עוגת וניל קלאסית, ועוגיות שוקולד צ׳יפס.

ההבדלים בין המתכונים לא גדולים אבל כמו בהרבה דברים, הדיוק נמצא בפרטים הקטנים, ביחס בין המרכיבים. ניסיתי עשרות מתכונים, טעמתי כמות מוגזמת של עוגיות ואני תמיד הרגשתי שעוד לא מצאתי את העוגייה המושלמת.

לאחרונה חברתי דנה שחיה בשיקגו שלחה לי קישור לעוגיית שוקולד צ׳יפס שפוצצה את הרשת בגלל שיטת ההכנה והצורה המהממת שלה! העוגייה הזו התפרסמה לראשונה בבלוג מקסים שנקרא THE VANILLA BEAN BLOG [2] ובזכות האינסטגרם היא זכתה לעשרות שיתופים עד שהגיעה עד ל New York times שפרסמו את המתכון ומשם הדרך לתהילת עולם ולחברה שלי דנה בשיקגו הייתה קצרה.

כמובן שנרתמתי למשימה, מישהו חייבת לנסות את הדבר המושחת הזה והכנתי כבר בפעם הראשונה כמות כפולה.

מה אני אגיד לכם…לא סתם עפו על העוגייה הזו ברשת. היא מושלמת!!! פריכה מאוד בקצוות, mushy and gooey במרכז. הצלחתי להגיע למידה מסויימת  (פחות מהתמונה המקורית שבלינק למעלה) של קמטוטים בזכות שיטת ההכנה (שאפרט בהמשך) אבל גם בלעדיהם היא פשוט נהדרת.

הבעיה היא…שכדי להגיע לפריכות בקצוות ורכות במרכז חייבים להכין עוגיות גדולות (100 גר׳ לעוגיה) והילדים שלי רגילים לאכול עוגיה או שתיים בכל פעם וכאן הייתי חייבת לומר להם שמותר רק חצי! זה לא עבר טוב ובפעם הבאה שהכנתי עשיתי אותן קטנות יותר ולא נשמעו כלל תלונות, הן המנם לא קיבלו את אפשקט הפריך ורך כמו בגדולות אך עדיין הן מנצחות. עכשיו בכל פעם שאני מכינה את המתכון אני עושה אותו בכמות כפולה, 8 עוגיות גדולות ועוד 30 עוגיות קטנות.

כמה דברים לפני שמתחילים…

  1. בשבוע האחרון הכנתי את העוגיות האלו 5 פעמים- כל פעם קצת אחרת, לבסוף השינויים לא היו גדולים אך לטעמי משמעותיים, מה שכן, לצערי לא הצלחתי באף נגלה להגיע לכמות קמטוטים שיש בצילום שתפס אותי מלכתכילה.
  2. אחד הדברים שאני לא אוהבת בעוגיות שוקולד צ׳יפס זה הטעם לוואי שיש לסודה לשתייה. משום מה אני מרגישה את זה מאוד חזק (בני הבית לא התלוננו). הסודה לשתייה תורמת לפריכות של העוגיות וא.אפייה משפיעה על הרכות ולכן אחרי שניסיתי כזה וכזה החלטתי לשלב ויצא נהדר!
  3. אמריקאים אוהבים דברים מאוד מתוקים ומראש אני תמיד מורידה וסוכר במתכונים אמריקאים, כאן הפחתתי חצי כוס.
  4. טפי קטן- אני נוהגת לקנות שוקולד איכותי במטבעות ולרוב אני משתמשת בו לעוגיות אבל בפעם האחרונה לא היה לי וקניתי טבלת שוקולד מריר. קצצתי את השוקולד לחתיכות יחסית קטנות עם הרבה ״פירורי״ שוקולד. השוקולד התפזר בצורה כזו בעוגייה שבכל ביס הייתה כמות שונה של שוקולד ואין לי ספק שמהיום אני תמיד אכן אותן ככה- שידרוג רציני!

חומרים להכנת 10 עוגיות גדולות או 30 (תלוי בגודל) קטנות

2 כוסות קמח רגיל (280 גר׳)

½ כפית א.אפייה

½ כפית סודה לשתייה

½ כפית מלח דק

220 גר׳ חמאה רכה (ניסית להפחית…אבל לכמות חמאה יש משמעות)

1 כוס סוכר דמררה בהיר או סוכר לבן

¼ כוס סוכר חום כהה

1 כפית תמצית או מחית וניל (אני תמיד משתמשת במחית וניל)

1 ביצה L

100 גרם שוקולד מריר קצוץ

 

אופן ההכנה:

  1. בקערה בינונית מערבבים את החומרים היבשים- קמח, א.אפייה, סודה לשתייה ומלח.
  2. במיקסר עם וו גיטרה מערבבים היטב חמאה וסוכרים- זה שלב מאוד חשוב ותנו לו את הזמן הדרוש 2-3 דקות כדי שהסוכר יתחבר לחמאה וימס מעט. זה גם מכניס אוויר ומוריד מכובד העוגיות.
  3. מנקים את דפנות הקערה ומוסיפים ביצה. מפעילים שוב את המיקסר עד שהביצה נטמעת. מוסיפים את הוניל ומערבבים.
  4. מוסיפים לתערובת את החומרים היבשים ומערבבים רק עד שהכל נטמע. כאן חשוב לא לערבב יותר מידי…
  5. מוסיפים את השוקולד המריר, מפעילים את המיקסר על שלב מהיר ל 3 שניות וזהו.
  6. חשוב!! מכסים את הקערה בניילון נצמד ומעבירים את המסה למקרר לשעתיים. אל תוותרו על השלב הזה הוא מאוד חשוב! הוא משפיע גם על הטעם וגם על המרקם.
  7. לאחר שעתיים, מחממים תנור לחום של 200 מעלות, מרפדים תבנית בנייר אפייה ובעזרת הידיים יוצרים כדורים בגודל הרצוי. לעוגיות הגדולות מומלץ לעשות כדור במשקל 100 גר׳ בערך בגודל של אגרוף של ילד. לעוגיות הקטנות, כדור פינג פונג. מסדרים את העוגיות בתבנית עם הרבה רווחים, לגדולות מומלץ 4 עוגיות בתבנית.
  8. מעבירים את התבנית למקפיא לכמה דקות. למה? כי כשהמסה מאוד קרה קורה דבר נהדר, ברגע שמכניסים את העוגיות לתנור הקצוות מתחילות להנמס והמרכז נאפה אחרון וכך מקבלים את הפריכות בקצה ורכות במרכז.

מי שרוצה לנסות לקבל את אפקט הקמטוטים– אחרי 10 דקות אפייה, פותחים את התנור ומרימים ומורידים את קצוות נייר אפייה (כל פעם פינה אחרת, כמו בתמונה) כך שהעוגייה נופלת במרכזה. סוגרים את התנור וחוזרים על הפעולה כל 2-3 דקות למשך זמן אפייה של 20 דקות בערך.

אני עשיתי את זה ב 4 מתוך 5 הנסיונות שלי וזה נחמד אבל לבסוף החלטתי לוותר- אין לי את הזמן להתעסק עם זה וזה בסוף זה מאוד יפה ושונה אך לא ממש משפיע על הטעם.

מתי להוציא את העוגיות?? שאלה מליון הדולר.

אני חושבת שיש כאן עניין של העדפה אישית. אני אוהבת להוציא כשקצוות שחומים והמרכז עדיין רך. מי שאוהב עוגיות יותר פריכות יכול לחכות עוד קצת עד שכל העוגייה בגוון זהוב. לא יכולה לתת לכם זמנים מדוייקים כי זה קשור לתנור שלכם משהו בין 15-20 דקות אבל תשארו באזור ותוודאו שאתם מוציאים ברגע הנכון.

מוציאים מהתנור ומעבירים לרשת צינון- נכון, רוב האנשים לא עושים את זה וחבל…המרקם הסופי של העוגייה מתקבל לאחר הקירור שלה. אם נשאיר אותן על התבנית החמה הם יספגו לחות ויהיו פחות פריכות.