לפני כמה שבועות דיאנה ואני התחלנו לחשוב מה נעשה לקראת שבועות ונחתה עלינו מין תובנה מפתיעה שאין לנו אפילו עוגת גבינה אחת בכל הבלוג. האמת, אני לא יודעת איך זה קרה. אני אוהבת עוגות גבינה, מכינה לפעמים בבית ותמיד בחיפוש אחרי מתכון טוב. השנה החלטנו לתקן את העיוות הנורא ולהביא לכם מתכון מנצח לעוגת גבינה אפוייה ומתכון מקסים לכוסות גבינה לא אפויות. כדי למצא מתכון מושלם לעוגת ה- New York Cheesecake האהובה על דיאנה, החלטנו לפנות למקום היחיד בארץ שמתמחה באפייה אמריקאית, בית קפה/קונדיטוריה- נולה אמריקן בייקרי.

את נולה פתחה טליה רסנר, בחורה צעירה עם אהבה לעולם המתוקים האמריקאי עליו היא גדלה וחזון להביא את האהבה הזו גם לקהל הישראלי. כדי לממש את החלום, חברה טליה להארייט, קונדיטורית אמריקאית שמייד הבינה מה טליה רוצה ליצור ואיזה חלומות מתוקים היא רוצה לממש. יחד הן הפכו את נולה בייקרי למקום שכל אמריקאי מגיע כדי לטעם קצת בית (דיאנה היא דוגמא מובהקת וגרופית רצינית של המקום) וכל ישראלי מגיע כדי לטעום קצת אמריקה מתוקה.

טליה והארייט הביאו לנו לסטודיו עוגות גבינה אישיות עם טעם נהדר ומרקם מושלם, בלי קישוטים, בלי התחכמויות פשוט עוגה טובה. אחרי שצילמנו את שלבי ההכנה הופתענו גם לגלות כמה היא קלה להכנה (וגם כמה גבינת פילדלפיה יש בפנים....).

המתכון השני שהביאו הוא גם קל במיוחד עם שכבות של פירורי בסקוויטים, אוכמניות וקרם גבינה קר.

אז החיפוש הסתיים- קבלו עוגות גבינה מהטובות שטעמתי!

אם בא לכם עוד מתכוני שבועות משנים עברו, תוכלו למצא אותם כאן, כאן וכאן

חג שמח!!

דניה ודיאנה.

New York Cheesecake

חומרים ל- 6 עוגות אישיות או תבנית עוגה בקוטר 24 ס"מ

לבסיס:

200 גר' עוגיות פתי בר

200 גר' עוגיות לוטוס

115 גר' חמאה מומסת

קורט מלח

למילוי:

340 גר' (חבילה וחצי) גבינת שמנת (עדיף פילדלפייה)

חצי כוס סוכר (100גר')

2 ביצים בטמפ' החדר

½ גביע שמנת חמוצה (100גר')

3 כפות מיץ לימון

לציפוי:

גביע ורבע (250גר') שמנת חמוצה

3כפות סוכר

3 כפות מיץ לימון

2 כפות גרידת לימון

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום של 170 מעלות.

2. בעזרת מעבד מזון או מכתש ועלי, כותשים את העוגיות עד לקבלת מרקם פירורי דק ואחיד. מעבירים לקערה ומוסיפים שאר מרכיבי הבסיס. מערבבים היטב עם הידיים. מעבירים את הפירורים לתבניות העוגה ומהדקים בתחתית ובדפנות לשכבה דקה ודחוסה. אם מכינים את העוגה בתבנית גדולה מרפדים בפירורים רק את החלק התחתון של התבנית ללא השוליים.

3. מכינים את המילוי: בקערה גדולה מקציפים את כל מרכיבים עד לקבלת תערובת אחידה וללא גושים.

4. ממלאים את התבניות האישיות ואופים למשך 17-20 דקות או בתבנית גדולה כ 30 דקות עד שהמילוי התייצב אך עדיין מעט רוטט.

5. בזמן שהעוגה בתנור מכינים את הציפוי: מערבבים בקערה את מרכיבי הציפוי עד לקבלת מרקם חלק.

6. מוציאים את העוגות מהתנור ומצננים למשך 10 דקות. מפזרים את הציפוי על העוגות ואופים למשך 5-7 דקות נוספות.

7. מעבירים את העוגות למקרר ל5-7 שעות לפחות או למשך הלילה.

צנצנות גבינה ופירורים

ניתן לגון את מרכיב הפירות לפי מה שאתם אוהבים ומה שבעונה- תותים, פירות יער, אפרסקים, שזיפים וכו'.

חומרים ל 6 צנצנות של 250 מ"ל

לקומפוט אוכמניות:

400 גר' אוכמניות קפואות או טריות

½ כוס סוכר

3 כפות מיץ לימון

2 כפות גרידת לימון

לפירורים:

200 גר' עוגיות פתי בר

200 גר' עוגיות לוטוס

115 גר' חמאה מומסת

קורט מלח ים

לקרם גבינה:

340 גר' (חבילה וחצי) גבינת שמנת

1 פחית של חלב מרוכז

3 כפות מיץ לימון

2 כפות גרידת לימון

½ 1 כפיות תמצית וניל

אופן ההכנה:

1. מעבירים את חומרי הקומפוט לסיר קטן, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים למשך 15-20 דקות. מערבבים מידי פעם אך בעדינות כדי לא למעוך את האוכמניות. מורידים מאש ומצננים עד לטמפ' החדר ומעבירים למקרר לשעתיים.

2. בעזרת מעבד מזון או מכתש ועלי, כותשים את העוגיות עד לקבלת מרקם פירורי דק ואחיד. מעבירים לקערה ומוסיפים שאר מרכיבי הבסיס. מערבבים היטב עם הידיים.

3. בעזרת מיקסר (ידני או עומד) מקציפים את כל מרכיבי קרם גבינה עד לקבלת קציפה אוורירית.

4. מרכיבים את הצנצנות: מתחילים בשכבה של פירורים, מוסיפים קרם גבינה ואחריו קומפוט אוכמניות, חוזרים על הפעולה עד למילוי הצנצנת. מעבירים למקרר למשך שעה לפני ההגשה.

צילום מזון מחבר אותי עם הסקסיות של האוכל כמעט בכל יום עבודה, ישנם מאכלים שעושים לי חיים קשים בתחום הזה וישנם כאלה כמו הסלק שגורמים לי להתרגש. כצלמת מזון אני מחפשת את החושניות של האוכל ומנסה להתחבר למקום החושי וחושני שלו. לא מספיק לי שהוא יהיה טעים או יעבוד מבחינה קולינרית הוא חייב גם להראות טוב, (אני נשמעת לעצמי כמו איזה בחורה שטחית שרק רוצה להכיר חתיכים. אוכל טעים שנראה רע מעיף לי את היצירתיות וההשראה. לעומת זאת, מנות יפות, חומרי גלם טריים ואיכותיים עושים לי את זה בגדול!

אתן לכם דוגמה: ביום שני, בצילומי הבלוג, עמדתי במטבח וגרדתי סלק חי בפומפייה. נקודות זעירות בצבע סגול עז השפריצו לכל עבר ואני התחלתי להתפעל מהציור הנהדר הזה שנוצר על הקערה וכל מה שמסביב.  בצילום המנה בכוסות אני מנסה לתפוס את המפגש בין הסגול של הסלק והיוגורט ומתרגשת כמו ילדה, מהצבעוניות, מהמרקמים ומהחיבור של כל החומרים. יכול להיות אני נשמעת מוזרה אבל מבחינתי, זו המהות של העבודה שלי.

ובחזרה לסלט...

הסלט הזה הוא ניסיון לשחזר סלט שאכלתי בבית קפה קטן שהיה ליד הסטודיו ביפו אך לא שרד ולכן אין לי את המתכון המקורי. הטעם שאני הכי זוכרת מהסלט הוא החיבור של סלק, תפוז ויוגורט עיזים, משהו שם פשוט מתחבר בצורה כל כך מדוייקת. למפגש הזה הוספתי ויניגרט הדרים בניחוח תפוז שיצר מנה שמזכירה לי את טעם המנה ההיא.

אין בעיה להכין את כל מרכיבי הסלט בנפרד כמה שעות לפני הארוחה אבל את הסלט הזה צריך לערבב ממש ברגע ההגשה ולהגיש במנות אישיות. כיוון שהוא כל כך קל להכנה אני מרשה לעצמי להוסיף לכם מעט עבודה בהגשה בכוסות אישיות, זה עובד מבחינת טעמים, נראה מהמם ועושה אחלה רושם!

סלט סלק ויוגורט עיזים

חומרים ל 8 מנות

4 סלקים (לא מבושלים) בגודל בינוני, מקולפים.

לויניגרט:

1/2 כוס שמן זית

2 כפיות שום כתוש

1/3 כוס מיץ לימון

2 כפיות דבש

גרידה מתפוז שלם

2 כפיות מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס טרי

להגשה:

יוגורט עיזים (בערך 500 גר')

גרידה מחצי תפוז

עלי נענע

 אופן ההכנה:

1. מערבבים היטב  את כל חומרי הויניגרט בצנצנת.
2. מגרדים גס את הסלקים (ממליצה עם כפפות חד פעמיות) על פומפייה.
3. מערבבים את מרכיבי הויניגרט בצנצנת ואז מאחדים עם הסלק.
4. מגישים עם 2 כפות גדושות של יוגורט, מעט גרידת תפוז ועלי נענע.

Share ]]> http://matkonation.com/2013/04/%d7%a1%d7%9c%d7%98-%d7%a1%d7%9c%d7%a7-%d7%97%d7%99-%d7%a2%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%a2%d7%99%d7%96%d7%99%d7%9d/feed/ 9 http://matkonation.com/2013/04/%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%98%d7%92%d7%a8%d7%9d/ http://matkonation.com/2013/04/%d7%a2%d7%a7%d7%91%d7%95-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%a1%d7%98%d7%92%d7%a8%d7%9d/#comments Wed, 17 Apr 2013 07:13:39 +0000 דניה http://matkonation.com/?p=3067 מאת: דניה ויינר

אחרי כמויות האוכל של יום העצמאות הדבר האחרון שבא לנו לעשות זה לעלות מתכון חדש לבלוג. לדעתי רוב האנשים צריכים הפוגת מזון של לפחות כמה ימים אחרי החג הזה. בעוד שבועיים אנחנו מקיימות את הסדנה שלנו בנצרת ולכבודה החלטנו לפתוח גם אינסטגרם מתכוניישן. אחרי שנמלא אותו קצת נעלה כאן פוסט ונשח אם תעקבו אחרינו.

בנתיים, חשבתי שיהיה נחמד להציג בפניכם את האינסטגרם האישי שלי. אני יכולה לספר שכמעט בכל פעם שאני מבשלת בבית אני גם מקליקה בטלפון ולרוב גם מעלה באינסטגרם, אני אוהבת את המדיום הזה, יותר מפייסבוק. יש בו משהו מאוד תמציתי והכוח הצילומי הוא בדיוק בשבילי. באינסטגרם שלי תמצאו לרוב צילומי מזון (מן הסתם), תיעוד של הכנות לשבת, ארוחות במסעדות (לא שזה קורה הרבה...) מאחורי הקלעים של ימי צילום ללקוחות ולפעמים, ממש לפעמים את הילדים שלי. לרוב כשהם אוכלים.

אז אשמח אם תעקבו אחרי ב- danyaphoto, ואני אחריכם, מבטיחה שיהיה טעים.

הנה כמה דוגמאות:

במהלך חופש פסח יצא לנו לטייל בצפון. ישנו כל המשפחה באוהל, אכלנו אוכל שבישלנו במדורה, התחברנו לטבע ולרגע הילדים לא התגעגעו לאייפד, לטלוויזיה ולמחשב. ביום האחרון של הטיול, אחרי שעשינו מסלול הליכה של שעתיים בבניאס כולנו היינו מורעבים. חיפשנו מקום נחמד לאכול והגענו למרכז מסעדות ליד קריית שמונה, מייד הילדים קלטו את מקדונלד ולא היה סיכוי לשכנע אותם לאכול במקום אחר. אני מודה, שגם אני נופלת (לעיתים רחוקות מאוד) לבור הג'אנק פוד ומצאתי את עצמי אוכלת איתם המבורגר אפור בלחמניית פסח. עודד, שמסרב בתוקף לאכול במקדונלד הלך לחפש משהו אחר, הוא חזר אחרי 10 דקות עם מנת המבורגר 220 גרם, מבשר בקר אמיתי מרמת הגולן. פתאום אפילו הילדים הרגישו בעליבות המנה שלהם ועזבו את האוכל שלהם לטובת ההמבורגר של עודד.

בנסיעה חזרה קיבלתי על הראש שאני נופלת בפיתוי האוכל התעשייתי, ואיבדתי את הפאסון הקולינרי שלי. בבושת פנים הודיתי שיצאתי מעפנה ואני לעולם לא אוכל יותר מקדונלד. הילדים מצידם שיחקו בהפתעה שהם קיבלו עם האוכל שלהם והצליחו לראות בנסיעה חזרה את הלוגו של מקדונלד בכל מקום אפשרי (אפילו בקשתות של האקוודוקט). שאלתי את עצמי, מה יש באוכל הזה שיוצר כזו התאהבות מצד ילדים (ומבוגרים)?

אחת המחשבות שעלו לי בנסיעה וגם בימים שאחרי החג הוא נושא האוכל הארוז. שמתי לב שהילדים אוהבים אוכל ארוז, אולי זה אלמנט הפתיחה של נייר או שפשוט זה מחבר אותם לאוכל התעשייתי שהם מבקשים ממני לקנות בסיבובי קניות.

יצא לי כבר כמה פעמים להכין חטיפי גרנולה שלא זכו להצלחה מסחררת בבית. תמיד בסוף מצאתי את עצמי אוכלת את התבנית לבד לאורך כל השבוע... חיפשתי מתכון שישחזר את החטיף גרנולה התעשייתי אבל יהיה בריא יותר ושתהיה לי שליטה מה נמצא בתוכו. מצאתי מתכון של smitten kitchen האגדית ושיניתי בו די הרבה דברים כדי להתאים אותו לטעם המשפחתי שלנו.

הכנתי, חתכתי בדיוק לצורה של החטיפים התעשייתיים וארזתי בשקית שקניתי בחנות יצירה. הדבקתי סתם מדבקה שמצאתי בבית ונתתי לבנים. התיאוריה שלי הוכחה כנכונה, הם התלהבו מהמנה האישית והארוזה וחיסלו את החטיף ברגע.

לצילומים דיאנה שידרגה את עיצוב האריזה עם מדבקות מהממות שהיו לה והתוצאה אפילו גרמה לי לרצות לפתוח את האריזה ולאכול חטיף גרנולה אמיתי. מאז אני גם אופה וגם אורזת.

חטיף גרנולה

בהשראת Smitten Kitchen 

למעט הסוכר, החטיף גרנולה הזה עונה להגדרה בריאות. קמח מלא, שיבולת שועל, טחינה וסילן, יותר מזה אין.

כדי לקבל חטיפים במרקם דביק מעט, חשוב לא לאפות יותר מידי, רק עד שמתחיל להזהיב. אם רוצים מרקם יותר קראנצ'י, אופים עוד 5 דקות.

חומרית לתבנית 30*20 (20 חטיפים מלבניים)

2/3 1 כוסות (170 גר') קוואקר שלם

1/2 כוס (120 גר') סוכר חום

1/3 כוס  (42 גר') קמח מלא

1/2 כפית מלח

1/2 כפית קינמון

1 (100 גר') כוס אגוזים

3/4 כוס  (75 גר') פצפוצי שוקולד או צימוקים

1/3 כוס (80 מ"ל) טחינה

1/4 כוס (60 מ"ל) דבש/ סילן

70 גר' חמאה מומסת

1 כף מים

אופן ההכנה:

מחממים תנור לחום של 180 מעלות.

1. בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים היבשים- קוואקר, סוכר חום, קמח מלא, מלח, קינמון, אגוזים ופצפוצי שוקולד/צימוקים.
2. בקערה נפרדת מאחדים את כל החומרים הרטובים- טחינה, דבש/סילן, חמאה ומים. מערבבים היטב.
3. שופכים את התערובת הרטובה לתערובת היבשה ומערבבים היטב עד שנוצרת מסה אחידה ללא חלקים יבשים.
4. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה משטחים את התערובת ומהדקים היטב.
5. אופים בתנור למשך 25-30 דקות, עד שהצדדים משחימים. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין לפני שחותכים. מאוד חשוב לא לחתוך לפני שהגרנולה התקררה לגמרי, אחרת לא יהיה ניתן לחתוך.
6. חותכים לקוביות אות מלבנים. אורזים ושומרים בכלי אטום למשך שבוע.

Share ]]> http://matkonation.com/2013/04/3051/feed/ 38 http://matkonation.com/2013/04/%d7%a7%d7%99%d7%92%d7%9c-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%95%d7%91/ http://matkonation.com/2013/04/%d7%a7%d7%99%d7%92%d7%9c-%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%90-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%95%d7%91/#comments Wed, 03 Apr 2013 12:46:08 +0000 דניה http://matkonation.com/?p=3031

ביום שלישי בבוקר כשעודד והבן האמצעי שלי נסעו לעבודה ולגן, נשארתי בבית עם הגדול, הרדמתי את הקטן והתחלתי בניקיונות של אחרי פסח. 10 ימי חופש, 5 אנשים בבית, 2 טיולים, 1 מחלה שלי הותירה בית שנראה כאילו עברה דרכו סופת הוריקן. נתתי לגדול את ספוגית הקסם, אני לקחתי חומרים קצת יותר חזקים והתחלנו לעבוד. תוך כדי עבודה אביתר אומר לי "אמא, הדבר שאני הכי אוהב לעשות בעולם זה לנקות!!" כמו כל אמא, התרגשתי והתמלאתי גאווה עצמית על החינוך המעולה לסדר וניקיון שאני מקנה לו. לא עברו 5 דקות ומצאתי את ספוגית הקסם על הרצפה בשלולית מים ואת אביתר על הספה עם האייפד..."זהו, סיימת?" אמרתי לו "אמא, זה מעייף לנקות כל כך הרבה, אני חייבת לנוח קצת".

תוך כדי ניקיון מונוטוני התחלתי לחשוב על המשפחות הדתיות לפני פסח, על כמות העבודה שיש בימים שלפני החג. בטח אצלן כל הילדים עוזרים ועובדים יחד לצחצח את הבית, בטח אצלן כולם עוזרים במטבח לבשל ארוחות חג ושבת. ממחשבה על משפחות מרובות ילדים שמנקות יחד בחדווה עברתי למחשבות על מאכלים יהודים שיצא לי לאכול בפסח- גפילטע פיש שהוא רק תירוץ לחזרת, קניידלך שהפער בין טובים לנוראיים תמיד מפתיע אותי, כבד קצוץ שתמיד משמח אותי וחרוסת שהיא אהובת נפשי. ממחשבות על אוכל יהודי כשר נזכרתי בצילומים שעשינו לפני כמה שבועות למנת הקיגל שאני כבר המון זמן רוצה להביא לכם את המתכון אבל פשוט יצא שהוא נדחק קצת הצידה. אבל זהו, החג נגמר, ואפשר לחזור להנות מקיגל יהודי אמיתי בשבת בבוקר גם אם לא הולכים לבית הכנסת.

את המתכון הזה טעמתי לראשונה בשבת שעשינו בים המלח אצל אהוד וחני (שנתנה לי את המתכון האלמותי ללחמניות הכי טובות שיש). בדרך כלל יוצא לי לאכול קיגל ירושלמי קנוי שאין לי מילה רעה אחת לומר עליו, להפך, הוא נהדר אבל הוא לא בא עם מתכון. ברגע שראיתי שחני ואהוד הכינו לבד ישר ביקשתי מתכון. בהתלהבות גדולה הם שלפו את מחברת המתכונים שלהם והדגישו בפני שזה מתכון של סבא יעקב (אבא של חני) שאהוד מתנסה בו כמעט לכל שבת, כל פעם יוצא קצת שונה כי הכמויות אינן חקוקות באבן, הן עניין של טעם. יש כאלה שאוהבים מאוד חריף עם המון פלפל שחור. יש כאלה שאוהבים מתיקות עדינה וכאלה שרוצים טעמים חזקים. אני קיבלתי מתכון בסיסי שממנו הייתי צריכה לייצר מתכון מדוייק.

אני כבר רוצה להכריז שהמדוייק שלי הוא לא בהכרח המדוייק שלכם, המתכון כל כך פשוט שאחרי הפעם הראשונה שהכנתי אותו והטעמים לא היו מספיק חזקים מייד הכנתי אותו שוב והפעם כבר ממש השתפרתי. מעבר לזה שלא פחדתי עם הפלפל השחור גם הוספתי דבש שלא נמצא במתכון המקורי ולמרות שאהוד מסרב להאמין לי, זה היה ממש שידרוג.

אחרי הצילומים, הפצרתי בדיאנה לטעום קצת עם שמנת חמוצה....האמריקאית הזו, טעמה והסתכלה עלי במין מבט מוזר כזה שאמר כולו זעזוע. על טעם ועל ריח אין להתווכח, כך אמרו חכמינו!

טיפ מגניב (רואים בתמונה למטה)- משתמשים בשקית קוקי במקום נייר אפייה לתבניות כמו קוגלהוף או כאלה עם עיטורים. הקוקי גמיש יותר וכך ניתן לשלוף את הקיגל (או כל עוגה אחרת) בקלות בלי הידבקויות. טריק בחסות בני סיידא!!

הקיגל של סבא יעקב

- הצבע של הקיגל חשוב ביותר, כדי להגיע לצבע קרמל עמוק חייבים להיות מדוייקים בבישול הקרמל. הרגע המדוייק להוספת המים הוא כשהסוכר מקבל צבע חום כהה ומתחיל להקציף, בנקודה זו שופכים ממש בזהירות את המים. הצבע הסופי נהייה עמוק לאחר האפייה, אז לא להבהל אם בהתחלה זה נראה בהיר מידי.

- אני הגעתי למסקנה שקסם הקיגל תלוי באפייה על חום נמוך יחסית לאורך זמן, מה שמעניק לקיגל יציבות ועומק טעמים. אם תכינו בשישי ותחממו בתנור או על פלטה בשבת טעמו רק ישתבח.

- אל תתפתו לטעום ממנו מיד אחרי שהוצאתם מהתנור, הוא עדיין לא מספיק יציב, צריך לתת לו לנוח לפחות חצי שעה. לא סתם מכינים אותו בשישי ואוכלים בשבת.

חומרים ל 2 תבניות אינגליש קייק

1 (400 גר׳)חבילת אטריות ביצים דקות

1 כף שמן קנולה

חצי כוס סוכר

7 כוסות מים (1750 מ"ל)

2 כפיות מלח

1-2 כפיות פלפל שחור (תלוי בחריפות)

2 כפות דבש

1/2 כוס צימוקים

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום של 160 מעלות.
2. בסיר גדול מחממים את השמן והסוכר על אש בינונית. מערבבים מידי פעם. הסוכר יתחיל לשנות את צבעו מגוון בהיר לכהה. בינתיים הכינו את כמות המים המדויקת בקנקן (צריך לשפוך את הכל בבת אחת). כאשר הסוכר קיבל גוון חום כהה ממתינים עד שמתחיל להיווצר קצף. בנקודה זו שופכים את המים ב ז ה י ר ו ת כדי שלא ישפריץ (לא לפחד רק להיזהר) ומערבבים היטב  (יכול להיות שהסוכר יתקשה אבל הוא ימס שוב עד שהמים ירתחו).
3. מביאים את הנוזל לרתיחה ומוסיפים עוד תבלינים, מלח, פלפל שחור ודבש. מוסיפים את האטריות (לא מבושלות) לנוזל ומבשלים ברתיחה עוד 2-3 דקות. מוסיפים את הצימוקים ומערבבים קלות. מכבים את האש ומשאירים לעמוד למשך עוד 5 דקות.
4. מעבירים את האטריות לתבנית משומנת היטב או מצופה בנייר אפיה/קוקי. מכסים בנייר כסף ואופים למשך שעה וחצי. מסירים את נייר הכסף ואופים למשך 20 דקות נוספות.
5. מגישים בטמפ' החדר עם שמנת חמוצה (ואהוד ביקש שאוסיף גם מלפפון חמוץ למרות שזה נראה לי לא קשור)

יש מאכלים מסויימים שבנכר נחשבים "אוכל יהודי" פאר אקסלנס. מה שהיה מפתיע מבחינתי, כעולה חדשה הוא, שהמאכלים שנחשבים בחו"ל "יהודים", אינם נפוצים בישראל. קחו לדוגמא בייגל, מאכל יהודי קלאסי בארה"ב שבארץ מאוד קשה, עד בלתי אפשרי להשיג. אני עדיין מחפשת כאן בייגל איכותי, כזה שלא יהיה יקר, דחוס וקשה ושיזכיר לי במקצת את הבייגלים שאכלתי בילדותי.

מאכל נוסף שנכנס לקטוגוריה שיצרתי הרגע הוא, צלי ברוסט (חזה). אפילו השם אינו מוכר בארץ ודניה הייתה צריכה להכנס לגוגל כדי לבדוק איך מתרגמים Brisket.

כמעט לכל אמא אמריקאית/יהודיה יש מתכון משפחתי למנה החגיגית הזו. רוב המתכונים מקיימים מאזן טעמים שנע בין חמוץ למתוק ולפעמים גם חריף. כאן בארץ, אני עדיין לא נתקלתי בשולחן חג עם צלי ברוסט כהלכתו האמריקאית.

המתכון שהבאתי לכם מבוסס על המתכון המפורסם של אמא שלי שתמיד יוצא רך, מתקתק וחמצמץ בדיוק במידה הנכונה. הסיבה שמתכון זה רק מתבסס על המתכון שלה נובע מפער דורות ותפיסה קולינרית. אמא שלי נוהגת להשתמש בחומרי גלם שאני נהנת להכניס לפה שלי אבל לא מסוגלת להכניס למטבח שלי (אבקות מרק וכדומה....) ולכן, לקחתי על עצמי את המשימה מצד אחד, לשחזר את המתכון שלה ומצד שני לנכס אותו לעצמי בעזרת חומרי גלם שאני אוהבת.

כיוון שמדובר פה בערב חג, דניה ואני החלטנו לפרסם מנה שלמה שמשלבת נתח בשר ותוספת שתעבד לצידו בצורה מושלמת. חלוקת העבודה בניינו הייתה כזו, שאני מכינה את הבשר ודניה אחראית על התוספת. יחד החלטנו על תוספת של פירה שורש סלרי מ- 3 סיבות: 1. יש עכשיו בחנויות שורשי סלרי בגדול היסטרי שממש חייבים לנצל. 2. במהלך החופשה שלנו בפריז אכלנו מנת טלה ולצידה פירה שורש סלרי מושלם שדניה ניסתה לשחזר. 3. כי חייבים פירה כדי לספוג את כל הרוטב הנפלא של הברוסט.

מה שאני לא ידעתי הוא שברגע האחרון דניה החליטה להוסיף לפירה גם כרוב סגול מבושל עם מעט ממיצי הברוסט, החלטה שהסתברה כמושלמת מבחינת טעמים ויפיפייה מבחינה צילומית (שזה לא פחות חשוב לנו!)

שיהיה חג שמח לכולם!! נתראה אחרי המצות עם מתכון פחממתי אך לא פחות יהודי....

ברוסט בהשראת אמא

כדי להכין את המתכון הזה צריך להזמין מהקצב נתח שנקרא חזה או מספר 3. לא כל הקצבים מחזיקים את החלק הזה באופן קבוע ולכן אני ממליצה להרים טלפון ולהזמין. אמא שלי מבשלת את הבשר למשך 5 שעות ומרטיבה אותו בכל 30 דקות עם הרוטב שנוצר בתחתית. אני מצאתי שאפשר להניח ממש בצמוד לבשר, שכבה של נייר כסף (או שקית קוקי) וכך הבשר לא מתייבש. כדאי לבשל את ברוסט יום לפני החג ולהעביר למקרר למשך לילה. בבוקר תוכלו לסלק גושי שומן שנקרשו ולהמשיך לשלב האחרון של הבישול ממש לפני ההגשה.

*ניתן להוסיף פפריקה כפית פפריקה חריפה למתכון, אנחנו ויתרנו עליו למען הילדים!

חומרים ל 8-10 מנות

2 כוסות ציר בקר

2 כוסות ריבה ( אני השתמשתי במשמש אבל אפשר לגוון)

2 כפיות מלח

1 כפית פלפל שחור

1 כפית פפריקה

2 כפיות אבקת שום

1 כפית אורגנו מיובש

1 כפית טימין מיובש

3.5 קילו נתח חזה בקר

15 שיני שום קלופות

5 בצלים בגודל בינוני פרוס לטבעות

אופן ההכנה:

1. מחממים תנור לחום של 180°
2. בקערה גדולה מערבבים את ציר הבקר, ג'לי, מלח, פלפל, פפריקה, אבקת שום, אורגנו וטימין.
3. מתבלים את נתח הבשר בנדיבות במלח ופלפל מכל צדדיו. בעזרת סכין קטנה וחדה (כמו טורנה) יוצרים 15 כיסים קטנים בבשר ומחדירים לכל אחד שן שום.
4. מרפדים את תחתית סיר הבישול בטבעות הבצל ומעליהן מניחים את נתח הבשר. שופכים מעל הכל את התערובת הנוזלית.
5. מצמידים נייר כסף (או שקית קוקי) לבשר, מכסים את הסיר במכסה ומכניסים לתנור למשך 3-4 שעות, עד שהבשר ממש רך אך לא מתפרק.
6. בסיום הבישול מניחים לסיר להתקרר לפני שמעבירים למקרר ללילה. למחרת כשהנתח קר, קל יותר לפרוס אותו לפרוסות בעובי ½ ס"מ. מניחים את הפרוסות בתוך הרוטב (מוודאים שהרוטב מכסה אותן לחלוטין, אחר הן יתייבשו) ומבשלים בתנור למשך 30 דקות ומגישים.

פירה שורש סלרי

המתכון הזה הוא חלבי כי קשה לי לוותר על החמאה ושמנת בפירה שלי אבל אין שום בעיה להכין גרסת פרווה. בסוף המתכון ניתן למצא את ההמרות הדרושות. כיוון שכל שורש סלרי וכל תפוחי האדמה שונים מעט בגדול שלהן חשוב לזכור שיחס הכמויות בניהם צריך להיות ⅔ סלרי ⅓ תפוח אדמה.

חומרים ל 8-10 מנות

3 שורשי סלרי גדולים מקולפים וחתוכים לקוביות (בערך ½1 קילו אחרי חיתוך)

5 תפוחי אדמה בגודל בינוני קלופים וחתוכים לקוביות (500 גר')

כף מלח (למי הבישול)

1/2 כוס שמנת מתוקה 15%

100 גר' חמאה מומסת

מלח/ פלפל לפי הטעם

אופן ההכנה:

1. בסיר גדול עם הרבה מים וכף מלח, מבשלים את קוביות הסלרי ותפוחי האדמה למשך 20-25 דקות עד שהן רכות.
2. שומרים בצד ½ כוס ממי הבישול ומסננים.
3. מעבירים את הקוביות לקערה גדולה מוסיפים את השמנת והחמאה המומסת וטוחנים בפולסים בעזרת בלנדר מקל (אם אין אפשר גם מועך פירה אבל זה הרבה עבודת ידיים...) עד למרקם חלק אך לא משחתי. אם צריך עוד נוזלים מוסיפים מעט ממי הבישול ששמרתם בצד.
4. מתבלים במלח/ פלפל ומגישים חם.

*למנת פרווה ניתן להמיר את השמנת המתוקה במי בישול ואת החמאה בשמן זית. הטעם יהיה שונה אך לא פחות טעים.

כרוב סגול חמוץ מתוק

המתכון הזה מבוסס על מתכון שאכלתי אצל עזרא קדם ופורסם כאן לפני שנה בערך. שיניתי קצת פה ושם וזה מה שיצא. אם יוצא לכם להכין את המנה הזו לא כתוספת לברוסט ניתן להמיר את נוזלי הבשר בעוד קצת חמאה, שמן זית ומיץ לימון.

חומרים ל 8- 10 מנות

2 ראשי כרוב בגודל בינוני

3 בצלים קצוצים

2 שיני שום קצוצות

2 כפות שמן זית

50 גר' חמאה

2 כפות חומץ בלסמי

2 כפיות סוכר חום

1 כפית מלח גס

מיץ מחצי לימון

1/4 כוס רוטב מנתח הבשר

אופן ההכנה:

1. מחממים שמן זית במחבת גדולה. מטגנים את הבצל הקצוץ עד שהוא שקוף. מוסיפים את השום וממשים לטגן עוד 2 דקות.
2. בנתיים חוצים את הכרוב לשניים ומוציאים את הליבה הלבנה. פורסים דק כך שיווצרו רצועות ארוכות.
3. מעבירים את הכרוב הפרוס למחבת, מנמיכים לאש בינונית ומבשלים למשך 10 דקות (מערבבים מידי פעם) עד שהכרוב מתרכך.
4. מוסיפים חמאה, חומץ בלסמי סוכר ומלח וממשיכים לבשל למשך עוד 10 דקות.
5. לבסוף מוסיפים מיץ לימון ואת נוזלי הברוסט מערבבים היטב, מתקנים תיבול.
6. להגשה- מניחים את הכרוב מעל הפירה, מזליפים שמן זית ומגישים.

כבר שנתיים וחצי שדיאנה ואני מלמדות צילום וסטיילינג במתכונת של 6 מפגשים בסטודיו. לאחרונה הרגשנו שאנחנו רוצות לבנות סדנה נוספת שתענה על מספר צרכים שעלו מפניות רבות שקיבלנו. קודם כל, חיפשנו לצאת מהסטודיו ולבנות סדנה שתיתן מענה לאנשים שגם אוהבים לצלם אוכל בסגנון יותר תיעודי. שנית, חיפשנו פתרון לכל האנשים שרוצים לבוא ללמוד אך לא פנויים לקורס שמתקיים באמצע השבוע. והדבר השלישי, חיפשנו לעצמנו גיוון ושינוי!

כל המחשבות והרצונות האלה הובילו אותנו למסקנה המתבקשת: סדנה אינטנסיבית במהלך סוף שבוע ארוך. אחרי שהבנו מה, התחלנו לחשוב על האיך, איפה, מי, מתי ומה אוכלים! חיפשנו מקום שיצליח לשלב בין חוויה צילומית לקולינרית. חיפשנו מקום עם נשמה שיהווה גם מפלט מהיום יום העמוס של כולנו ומצד שני יהיה מספיק מעניין כדי למלא סוף שבוע שלם בחוויות ויזואליות. לבסוף מצאנו את המקום האידיאלי- נצרת.

אז, אחרי כל ההקדמה הזו, אנחנו שמחות ומתרגשות לספר שסדנת סוף השבוע של מתכוניישן יוצאת לדרך!!!

הסדנה כולה תתקיים באכסניית פאוזי עזאר (היה לי הכבוד להתארח בה לפני שנתיים ביום הנישואין שלי כמובן שגם כתבתי על זה פוסט....) שממוקמת בלב העיר העתיקה של נצרת, בין סמטאות ציוריות ובתים עתיקים. האכסניה עצמה מתפקדת כמרכז תיירים בינלאומי עם המון נשמה.

כדי להתכונן לסדנה החלטנו לחבור לגיל להב, מדריך סיורים קולינריים ולהכיר את נצרת טוב יותר. הסיור עם גיל הבהיר לנו סופית שבנצרת אפשר להסתכל על המוכר במבט רענן.

אז מה בעצם הולך להיות בסוף השבוע שתכננו?

הרצאות בליווי צילומים בנושא, אור, קומפוזיציה, סטיילינג, הכנת אוכל לצילומים ועוד'.

סיור וצילום בשוק של נצרת ועבודה עצמית על סט סטודיו עם חומרי גלם טריים ויחודיים שנאסוף מרחבי העיר.

הפתעה שתשלב טעמים מהמטבח המקומי וצילומי מנות שיוכנו במיוחד עבורכם.

ומעבר לחווית הלמידה תתכוננו להנות מעושר הטעמים שיש לנצרת להציע, מפגשים אנושים מרתקים וחשיפה למטבח ערבי אותנטי.

קצת פרטים טכניים:

איפה? אכסניית פאוזי עזאר בעיר העתיקה בנצרת.

מתי? סוף השבוע הראשון של חודש מאי מיום חמישי אחרי הצהרים עד שבת אחר הצהריים. 2,3,4/5/2013

מה לומדים? יסודות בצילום מזון, תיעודי ו on location, שליטה באור טבעי, הכנת אוכל לצילומים, איסוף כלים ואביזרים לצילום.

למי הסדנה מיועדת? הסדנה מתאימה לאנשים עם ידע בסיסי בצילום אך אין צורך בידע מוקדם בצילום מזון. הסדנה גם מתאימה לכל בוגרי מתכוניישן שמחפשים להרחיב את הידע שלהם בצילום מזון.

איזה ציוד צריך? מצלמת רפלקס דיגיטלית, חצובה ורפלקטורים (הנחייה מפורטת תינתן לנרשמים)

למה? כי יהיה מדהים, זה ברור!!!! כי תוכלו לשאול אותנו שאלות צילומיות אל תוך הלילה, כי נאכל ונצלם, נצלם ונאכל וכי פאוזי עזאר זה מקום מופלא שחייבים להכיר!!

להרשמה, מחירים וסילבוס מפורט ניתן לפנות אלינו במייל matkonation@gmail.com

Share ]]> http://matkonation.com/2013/03/%d7%a1%d7%93%d7%a0%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a3-%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%a6%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%99/feed/ 6 http://matkonation.com/2013/03/%d7%9e%d7%96%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%90%d7%99/ http://matkonation.com/2013/03/%d7%9e%d7%96%d7%9c-%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%96%d7%90%d7%99/#comments Thu, 07 Mar 2013 11:40:53 +0000 דניה http://matkonation.com/?p=2958

בבוקר חורף שמשי, ישבנו דיאנה ואני בקפה השכונתי ביפו בפגישת עבודה שאחריה החלטנו, אנחנו נוסעות לפריז, העילה- יריד ספרי בישול עולמי. במשך חודשיים היה לי תאריך יעד, אור בקצה שגרת החיים. לפני שבוע חזרנו, המקרונים שקנינו לפני הטיסה עוד הצליחו להותיר טעם פריזאי מתוק  אך הזמן שלנו בפריז כבר הרגיש כל כך רחוק, החיים כאן לא חיכו שנתאושש, חזרתי להיות אמא ברגע שפתחתי את הדלת והבנים קפצו עלי בשמחה.

לפני הנסיעה ניסנו לקבל החלטות על מסעדות שרצינו לבקר בהן, אני באופן אישי הרגשתי שאני טובעת בים של מידע, המלצות וביקורות ולא הצלחתי לקבל שום החלטה. המזל הוא שדיאנה תפסה יוזמה ובמשך חמשת ימי הטיול ניהלה את התחום הקולינרי והובילה אותנו בין סמטאות העיר, ותעלות המטרו למקומות המומלצים ביותר.

עכשיו, במרחק של שבוע אני יכולה לומר שהיו שתי מסעדות שהשאירו עלי את הרושם הגדול ביותר. לשתיהן הגענו ממש במקרה בזכות מה שקראנו במהלך החופשה- המזל הפריזאי שלנו. הראשונה, ממוקמת במרכז פריז ממש ליד מוזיאון הלובר, מסעדת שף שצריך להזמין בה מקום שבועות מראש במחיר שאינו שווה לכל נפש. השנייה, באזור צ'יינה טאון מסעדה אסיאתיית זולה, ממש זולה. שתי המסעדות הן ההפך הגמור אחת מהשנייה, שתי חוויות אוכל עוצמתיות ושונות בתכלית.

 "Spring is a prix fixe menu of what we like to eat.  It is a very personal exploration of french cooking.  It is what happens when the market meets our appetite. The menu changes weekly, sometimes more often.  We are cooks, waiters, and wine enthusiasts:  all trying to provide a good time"

את הטקסט הזה העתקתי מתוך האתר שלהם כי הוא מסביר בדיוק את רוח המסעדה. אנחנו לא הזמנו מקום מספיק זמן מראש אבל דיאנה החליטה שזו המסעדה שהיא רוצה ללכת אליה ולכן היא "ניג'סה" להם במייל כמה פעמים לפנות אלינו אם במקרה מישהו מבטל בערב או בצהריים. במזל פריזאי נהדר, הם שלחו לנו מייל ביום שהגענו לפריז שהתפנה מקום ויש לנו חצי שעה להודיע להם אם אנחנו באים. באותו הרגע התקשרנו לשריין, באים בטח באים!

האוכל בספרינג הוא אינטרפרטציות מודרניות על אוכל צרפתי קלאסי ומאוד עונתי, כל מנה שקיבלנו לשולחן הגיעה עם הסבר על מקורות חומרי הגלם ולא היה גבול לעושר הטעמים שחווינו. אני באופן אישי אהבתי שזו לא מסעדה צרפתית מעונבת, המטבח פתוח לסועדים, הצוות צעיר והמקום מעוצב בסגנון מודרני. היינו שלושה ושילמנו כ 100€ לאדם כולל יין.  אחרי הארוחה ביקשנו שישלחו לנו את התפריט היום והנה כמה דוגמאות למנות שאכלנו:

* מרק קונסומה עדין של ירקות ותפוחי אדמה מעושנים

* סקאלופס עם וניגרט תפוחים וסלט עדין של ירקוים טריים

* נתח של טלה עם זיתי קלמטה, יוגורט כבשים ופירה של סלרי

*קינוח של גלידת וניל עם מרנג ופסיפלורה, טראט שוקולד מריר ופרוסות אננס וליצ'י עם גרידת ליים

Spring- 6 Rue Bailleul, 75001 Paris

+33 1 45 96 05 72

http://www.springparis.fr/

המקום השני שהשאיר חותם הוא ההפך הגמור מספרינג וגם אליו הגענו במקרה. ביום האחרון שלנו בעיר דיאנה פנטזה על סטייק וצ'יפס במסעדה קטנה בשם Le Severo שלא הייתה קרובה לשום מקום שהיינו בו. החלטנו שאנחנו עושות את המאמץ ונוסעות 45 דקות במטרו רק בשבילה. הגענו ב 14:07 ומסתבר שהם מקבלים סועדים רק עד השעה 14:00 למרות שהם פתוחים עד 14:30. לא עזרו התחנונים שלנו, העובדה שבאנו במיוחד ושמחר אנחנו כבר לא בפריז, נפנפו אותנו. לאחר שהתאוששנו מהדחייה החלטנו לנסוע לפגוש את אח שלי בדירה החדשה שלו שממוקמת בצ'יינה טאון. גווענו ברעב ובדרך לשם דיאנה התחילה לחפש לנו מקומות מומלצים באזור. אחרי נסיעת מטרו ומונית הגענו למסעדה בשעה 15:00, שעה שלא ממש אוכלים בה בפריז, המסעדות ברובן היו ריקות ואני כבר נכנסתי למצב רוח עויין. ברגע שנכנסו והסתכלנו במנות של אחרים נרגעתי, הבנו שיש כאן שוב מזל פריזאי. המסעדה אינה יפה או נעימה במיוחד אבל אהבתי את הסגנון הפועלים שלה, לא חיפשנו עיצוב, היינו רעבות! הזמנתי מרק פו ודיאנה הזמינה מרק עם כיסונים ממולאים בשרימפס, אח"כ מרוב התלהבות הזמנו גם דים סם, לחמניות באו, ספרינג רולס, מנת טייק אווי לאח שלי וקינוח טפיוקה. הכל אבל הכל היה מושלם!!! אני בטוחה שכל מנה שהיינו מזמינות הייתה הצלחה, לצערי כבר לא היה לי יותר מקום לדחוף כלום. אני חולמת שיהיה מקום כזה בארץ, פשוט, אותנטי, טעים וזול (חוץ מהבית התאילנדי כמובן). על כל החבילה הזו שילמנו פחות מ 50€!!

*לא הסתובבתי עם מצלמה באותו היום ואין לי צילומים כלל....צילמתי בראש ובזה לצערי לא אוכל לשתף אתכם.

Tricotin- 15 Avenue de Choisy, 75013 Paris

+33 1 45 84 74 44

בשבועות האחרונים אני מקפידה למלא את הפריזר שלי בלחמניות מעשה ידיי. אני אוכלת אותן לארוחת בוקר, מכינה איתן סנדביצ'ים לגן ומנגבת איתן טחינה בארוחת ערב. המתכון הנהדר הזה הגיעה אלי דרך גיסתי חני.

חני בת 24, יש לה 9 אחים, היא דתיה שגדלה בהתנחלות והיא אמא לתינוק בן 9 חודשים. לכאורה אין בנינו הרבה קווי דמיון, לכאורה לא היה ממש סיכוי לחברות אבל זה רק לכאורה. המציאות היא שחני, היא אחד האנשים האמיתיים ואינטליגנטים ביותר שפגשתי. יש לה יכולת נדירה לייצר אינטמיות, ואינטימיות מייצרת חברות אמת. במהלך השבתות שאנחנו מבלות יחד אנחנו צוללות בשמחה לשיחות עומק על זוגיות, ילדים, דת, אמונה, משפחה ואוכל כמובן!

לפני כמה שבועות חני שלחה לי במייל מתכון שקיבלה מאחותה שקיבלה משכנתה והציעה לי לפרסם אותו בבלוג. לקח לי הרבה זמן עד שהכנתי אותו כי על הנייר הוא לא עשה עלי רושם מיוחד, החלטתי להכין אותו בשישי בבוקר כדי שיהיו לנו לחמניות לשבת, ההכנה הייתה פשוטה כל כך שעדיין הייתי מאוד סקפטית לגבי התוצאה הסופית. בצהריים עודד חזר עם הבנים מאימון כדורגל ולא הצליח להפסיק לאכול את הלחמניות החמות. עכשיו, אחרי שהתחלתי להכין אותן בערך פעם בשבוע, בפה מלא בצק נימוח, אני יכולה לומר שזה אחד המתכונים הטובים שנתקלתי בהם לאחרונה והוא נכנס ישר לפנתיאון.

אז מה הקסם של הלחמניות?

הכנה- פשוטה כל כך שגם מי שפוחד משמרים ומאפיית לחם יכול להניח את הפחדים בצד, את המתכון הזה אי אפשר להרוס.

מרקם- אני לא הצלחתי ממש לתת להן הגדרה מדוייקת, הן קצת לחמניות, קצת פיתות ויש להן מרקם של לחוח או סלוף תימני שזה כבר הופך אותן לאהובות עלי במיוחד.

אחסון- הן נהדרות גם אחרי הקפאה, אני אוהבת לחצות אותם לחצי ולהכניס לטוסטר הקופץ, קצת חמאה, קמצוץ מלח וזהו, אני מאושרת.

כמה הערות למתכון:

• מי שרוצה להמיר את הקמח הלבן, בהמלצתה של חני, יכול להשתמש בקמח 70%. אני ניסיתי גם חצי ישפון חצי לבן והלחמניות יצאו קצת שטוחות מידי.
• ההתעסקות עם הבצק אינה אלגנטית, הוא נוזלי, דביק ומטפטף. אל תתבאסו, הלחמניות שוות את זה.
• אפשר לפזר מעט תוספות על הבצק כמו מלח ים, זעתר, פרג, שומשום ואפילו פלפל ירוק חריף.
• בבצק עצמו אין שומן כלל, זה לא טעות וזה לא משפיע כלל על מרקם הסופי, אני אוהבת להזליף מעט שמן זית מעל הבצק לפני שהוא נכנס לתנור, לתת ללחמניות ניחוח של פוקאצ'ה.
• אפשר להקפיא את הלחמניות אחרי שהתקררו ולשמור אותן במקפיא כחודשיים.

לחמניות/פיתות רכות

חומרים ל 30 לחמניות

1 קילו קמח לבן

½2 כפות שמרים יבשים

1 כוס שיבולת שועל לדייסה (קוואקר אינסטנט)

7 כפות סוכר

1 כף מלח

6 כוסות מים

אופן ההכנה:

1. בקערה גדולה מאוד מערבבים את הקמח והשמרים. לאחר מכן מוסיפים את יתרת החומרים, שיבולת שועל, סוכר, מלח ומים. מערבבים היטב, לא להבהל- מתקבלת עיסה נוזלית מאוד.
2. מכסים את הקערה עם שקית ניילון (לא נצמד) ומתפיחים כשעה. זהירות! הבצק גדל למימדים עצומים.
3. מחממים תנור לחום של 200 מעלות. מרפדים את תבניות התנור בנייר אפייה.
4. מרטיבים מעט את הידיים ולוקחים חופן מהעיסה ומניחים על התבנית. גודל הלחמניות צריך להיות בערך כגדול אגרוף.
5. אופים למשך 15 דקות, עד שהלחמניות שחומות. מוציאים מהתנור ומעבירים לרשת צינון ורק אחרי שהלחמניות מתקררות מפרידים אותן מהנייר. ממשיכים בתהליך עד לסיום העיסה.

Share ]]> http://matkonation.com/2013/02/%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa/feed/ 78 http://matkonation.com/2013/02/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a7%d7%98%d7%9f/ http://matkonation.com/2013/02/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%a7%d7%98%d7%9f/#comments Mon, 18 Feb 2013 11:40:58 +0000 מתכוניישן http://matkonation.com/?p=2904

אני אף פעם לא מחכה לחג פורים, אני שונאת להתחפש ותמיד מרגישה לא בנוח בחג הזה (בטח כבר כתבתי על זה שנה שעברה...) השנה פורים שלנו הוא בסימן הנסיעה  שלי ושל דיאנה לתערוכת ספרי הבישול בפאריז ולכן אני מחכה כבר שבועות שהוא יגיע!!

הרשת מוצפת במתכוני אוזני המן ואנחנו שומרות אמונים למתכון של שי לי שפורסם כאן לפני 3 שנים ולמתכון הנהדר של חן שוקרון שפרסמנו כאן לפני שבוע.

הפעם החלטנו לצלם לכם וידאו קטן לחג, משהו נחמד שעשינו בשביל הכיף!

ודבר אחרון אך חשוב ומשמח- לאחרונה התחברנו לקבוצת בלוגריות מדהימה שיש לה עמוד פייסבוק תוסס בשם Bubbles , דרך העמוד הזה אפשר להגיע לקרוא המון פוסטים בתחום הלייף סטייל של בחורות סופר מוכשרות, הפעם חברנו כולנו (30 בלוגריות) להפנינג פורימי עצום כשכל אחת מעלה פוסטים שמקושרים לעמוד הראשי בפייס. חייבת להזהיר, מי שנכנס לעמוד צפוי לישיבה של שעות מול המחשב!!

תמשיכו להתעדכן דרך העמוד כי במהלך הימים הקרובים ימשיכו לעלות עוד עוד פוסטים נהדרים ומעוררי השראה.