במהלך חופש פסח יצא לנו לטייל בצפון. ישנו כל המשפחה באוהל, אכלנו אוכל שבישלנו במדורה, התחברנו לטבע ולרגע הילדים לא התגעגעו לאייפד, לטלוויזיה ולמחשב. ביום האחרון של הטיול, אחרי שעשינו מסלול הליכה של שעתיים בבניאס כולנו היינו מורעבים. חיפשנו מקום נחמד לאכול והגענו למרכז מסעדות ליד קריית שמונה, מייד הילדים קלטו את מקדונלד ולא היה סיכוי לשכנע אותם לאכול במקום אחר. אני מודה, שגם אני נופלת (לעיתים רחוקות מאוד) לבור הג'אנק פוד ומצאתי את עצמי אוכלת איתם המבורגר אפור בלחמניית פסח. עודד, שמסרב בתוקף לאכול במקדונלד הלך לחפש משהו אחר, הוא חזר אחרי 10 דקות עם מנת המבורגר 220 גרם, מבשר בקר אמיתי מרמת הגולן. פתאום אפילו הילדים הרגישו בעליבות המנה שלהם ועזבו את האוכל שלהם לטובת ההמבורגר של עודד.
בנסיעה חזרה קיבלתי על הראש שאני נופלת בפיתוי האוכל התעשייתי, ואיבדתי את הפאסון הקולינרי שלי. בבושת פנים הודיתי שיצאתי מעפנה ואני לעולם לא אוכל יותר מקדונלד. הילדים מצידם שיחקו בהפתעה שהם קיבלו עם האוכל שלהם והצליחו לראות בנסיעה חזרה את הלוגו של מקדונלד בכל מקום אפשרי (אפילו בקשתות של האקוודוקט). שאלתי את עצמי, מה יש באוכל הזה שיוצר כזו התאהבות מצד ילדים (ומבוגרים)?
אחת המחשבות שעלו לי בנסיעה וגם בימים שאחרי החג הוא נושא האוכל הארוז. שמתי לב שהילדים אוהבים אוכל ארוז, אולי זה אלמנט הפתיחה של נייר או שפשוט זה מחבר אותם לאוכל התעשייתי שהם מבקשים ממני לקנות בסיבובי קניות.
יצא לי כבר כמה פעמים להכין חטיפי גרנולה שלא זכו להצלחה מסחררת בבית. תמיד בסוף מצאתי את עצמי אוכלת את התבנית לבד לאורך כל השבוע… חיפשתי מתכון שישחזר את החטיף גרנולה התעשייתי אבל יהיה בריא יותר ושתהיה לי שליטה מה נמצא בתוכו. מצאתי מתכון של smitten kitchen [1] האגדית ושיניתי בו די הרבה דברים כדי להתאים אותו לטעם המשפחתי שלנו.
הכנתי, חתכתי בדיוק לצורה של החטיפים התעשייתיים וארזתי בשקית שקניתי בחנות יצירה. הדבקתי סתם מדבקה שמצאתי בבית ונתתי לבנים. התיאוריה שלי הוכחה כנכונה, הם התלהבו מהמנה האישית והארוזה וחיסלו את החטיף ברגע.
לצילומים דיאנה שידרגה את עיצוב האריזה עם מדבקות מהממות שהיו לה והתוצאה אפילו גרמה לי לרצות לפתוח את האריזה ולאכול חטיף גרנולה אמיתי. מאז אני גם אופה וגם אורזת.
חטיף גרנולה
בהשראת Smitten Kitchen [1]
למעט הסוכר, החטיף גרנולה הזה עונה להגדרה בריאות. קמח מלא, שיבולת שועל, טחינה וסילן, יותר מזה אין.
כדי לקבל חטיפים במרקם דביק מעט, חשוב לא לאפות יותר מידי, רק עד שמתחיל להזהיב. אם רוצים מרקם יותר קראנצ'י, אופים עוד 5 דקות.
חומרית לתבנית 30*20 (20 חטיפים מלבניים)
2/3 1 כוסות (170 גר') קוואקר שלם
1/2 כוס (120 גר') סוכר חום
1/3 כוס (42 גר') קמח מלא
1/2 כפית מלח
1/2 כפית קינמון
1 (100 גר') כוס אגוזים
3/4 כוס (75 גר') פצפוצי שוקולד או צימוקים
1/3 כוס (80 מ"ל) טחינה
1/4 כוס (60 מ"ל) דבש/ סילן
70 גר' חמאה מומסת
1 כף מים
אופן ההכנה:
מחממים תנור לחום של 180 מעלות.
- בקערה גדולה מערבבים את כל החומרים היבשים- קוואקר, סוכר חום, קמח מלא, מלח, קינמון, אגוזים ופצפוצי שוקולד/צימוקים.
- בקערה נפרדת מאחדים את כל החומרים הרטובים- טחינה, דבש/סילן, חמאה ומים. מערבבים היטב.
- שופכים את התערובת הרטובה לתערובת היבשה ומערבבים היטב עד שנוצרת מסה אחידה ללא חלקים יבשים.
- מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה משטחים את התערובת ומהדקים היטב.
- אופים בתנור למשך 25-30 דקות, עד שהצדדים משחימים. מוציאים מהתנור ומצננים לחלוטין לפני שחותכים. מאוד חשוב לא לחתוך לפני שהגרנולה התקררה לגמרי, אחרת לא יהיה ניתן לחתוך.
- חותכים לקוביות אות מלבנים. אורזים ושומרים בכלי אטום למשך שבוע.