וואו, אני ממש לא יודעת איך לסכם את הטיול הזה. היה כל כך טוב ומיוחד מהמון בחינות. אנסה לאסוף את כל המחשבות שלי…
הכל התחיל מרעיון שנזרק לחלל לקראת יומולדת 50 שלי שחל באוקטובר והגיוס הקרב של אביתר לקרבי.
מה התוכניות שלך עד הגיוס? שאלתי בנון שלאנט…
לא יודע, לעבוד, חו״ל, להדריך במכינה…נראה.
רוצה לנסוע ליפן? שאלתי באגביות…
וואלה, למה לא הוא ענה.
וכך, בקלילות כזו, רעיון מופרך הפך למציאות טובה ממה שיכולתי לדמיין.
לפני שבכלל אתייחס ליפן עצמה אני חושבת שהדבר הכי משמעותי בשבילי היה להיות עם אביתר (הבכור שלי) שבועיים רק שנינו. בשנה האחרונה אביתר היה במכינה וכבר לא גר בבית ואני ראיתי אותו לרגעים. בא, הולך, אוכל וישן. בעצם, האיש שהוא הפך להיות נגלה לפני בשבועיים האלו. היה לנו כיף יחד, לא רבנו, לא נכנסנו לפינות וידענו לתת ספייס כשצריך. אני אקח איתי את החוויה הזו לכל החיים ואני מודה לו שהוא שמח לבוא איתי.
עכשיו יפן…כבר אמרו לי אנשים רבים שאחרי שמטיילים בה לא רוצים לטייל בשום מקום אחר ועכשיו אני מבינה אותם, יותר מזה, אני הם!
יש בה הכל, היא מלאה בניגודים ומצליחה להחזיק את כל העולמות.
שמרתי את כל הסטוריס שעשיתי עם תיוגים בהייליטס שלי באינסטגרם אז אם בא לכם לקפוץ לשם- מוזמנים [1]
היא מודרנית ועתיקה, היא קפיטליסטית ורוחנית, היא כאוס מסודר ומאורגן, היא פרועה ומרוסנת יש בה טבע מטריף וערים כיפיות, והכי חשוב הכל טעים! באמת שכמעט כל דבר שאכלנו היה לי טעים. ואכלנו בלי סוף!!!
חנויות הנוחות וסופרים הפכנו למגרש משחקים של טעימות, אוכל רחוב פשוט היה וואו וגם שתי ארוחות יוקרה היו חוויה שלא נשכח.
טעמנו מהכל, ניסינו דברים חדשים והבנו שהיפנים פשוט עושים כל דבר טוב יותר- כי אם כבר עושים אז שיהיה כמו שצריך. טרי, איכותי ומקצועי.
אז למען המטיילים העתידיים ליפן ריכזתי את המסלול שלנו, כמה המלצות עם מאכלים ומסעדות שהיו זכורות במיוחד אבל חשוב לי להניח כאן מסקנה חשובה. כשמתכננים טיול (וגם אני הייתי שם) נראה שהכל צריך להיות מתוכנן ומאורגן עד רמת איפה נאכל צהריים וערב. ההמלצות ברשת הופכות להיות חלק מהתוכנית ואני רוצה לומר שתכלס, זה מיותר. ראשית- המלצות ברשת הופכות מקום לפופולארי וסיכוי טוב שתצטרכו לעמוד בתור ולא בגלל שהוא באמת מוצדק קולינרית, שנית הרבה מקומות הופכים הליות מעוז ישראלי ואם אני ביפן לא בא לי לאכול במסעדה של ישראלים בלבד ודבר אחרון והכי חשוב, הכל טעים! כבר אמרתי? אז הסיכוי ליפול כמעט אפסי אם מחפשים מקום עמוס סועדים.
אז אומרת לכם וגם לעצמי לפעם הבאה, שחררי המלצות של מסעדות ספציפיות (למעט אולי היוקרתיות) ותזרמי כי הארוחות הכי טעימות היו מתובלות בגילוי לא מתוכנן!
את הטיול הזה תכננתי ללא עזרה של מדריך אבל נעזרתי בחברה טובה שהייתה כמה פעמים וכמובן בכל מה שיש לרשת להציע.
אם בא לכם לראות את כל הטיול בסטורי שמרתי הכל בהיילייטס עם תיוגים ללא מעט מקומות.
המסלול שלנו
התחלנו בשלושה לילות בטוקיו. ישנו במלון Blossem Hibiya [2] בגינזה שהיה מעולה. נחיתה בגינזה היא נחיתה רכה ויוקרתית אל טוקיו, פחות סואנת ועמוסה ועדיין מלאה בחניות ומסעדות טובות.
ביקרנו בשוק הדגים צוקיג׳י ועפנו על הטונה והסלמון, עשינו סיור נהדר עם בחור ישראלי יפני בשם יוקי כהן (תכתבו לי בתגובות אם אתם רוצים את הנייד שלו), אכלנו בלי הפסקה- איזאקיה מקומית, פנקייקים שמנמנים, סושי מסוע וארוחת יקיניקו וואגיו במסעדה יוקרתית- Ushigoro Ginza. [3] עשינו קצת שופינג ובעיקר ספגנו את המקום.
אחרי טוקיו לקחנו רכבת מהירה שינקנסן לנאגויה ומשם עוד רכבת לעיירה קטנה וחמודה בשם Nakatsugawa, שם העברנו לילה אחד מקסים במלון ממש חמוד בשם Onn Nakatsugawa [4] , בלילה אכלנו אחלה יקיטורי במקום קטן שאין לי את שמו. זו הייתה רק נקודת יציאה לטרק למחרת אבל היא הייתה מלאה בקסם אחרי העיר הגדולה.
בבוקר לקחנו רכב שכור (נוסעים בצד שמאל ואם אני הצלחתי בלי קושי, כל אחד יכול!) ונסענו להתחיל את הטרק של עמק הקיסו בשם דרך הנקסנדו. זכינו ביום שמש ושמים כחולים ואין לי מילים לתאר את ההתרגשות שלי מהמסלול הזה. הטבע היפני כל כך יפה, שונה ומרגש. הבתים המסורתיים בצידי הדרך, יערות במבוק ומפלים קטנים היו תפאורה מושלמת להליכה.
סה״כ הדרך היא 8 ק״מ מעיירה בשם Magome עד עיירה עתיקה מאוד בשם Tsumago. ההליכה קלה וכל אחד יכול לעשות אותה גם ילדים וגם מבוגרים. בסוף המסלול בעיירת הדואר העתיקה Tsumagu אכלנו ארוחה יפנית מסורתית מעולה במסעדה בשם Fujioto [5] . הם מגישים במסעדה בקר בשם Shinshu שזה זן שגדל בעמק וניזון בעיקר מתפוחים, הוא מטופל במסאזים ומוזיקה והבשר שלו מאוד משויש. אני אכלתי נתחי בקר (לא שמן) במיסו וכרוב שהתבשלו על עלה בננה (אחת המנות המעולות של הטיול) ואביתר אכל (שתי מנות!) של סטייק שינשו מטורף שמגישים על מחבת לא חמה וכך השומן נמס לאט לאט. היה וואו!!!
משם לקחנו את הרכב לשני לילות בעיר טאקיאמה, ישנו במלון Tokyu Stay Takayama [6]. בבוקר למחרת התחלתי לבד בסיבוב בשוק המקומי וטעמתי כל מיני מאכלים מעולים כמו כדורי אורז עם תמנון, קוראסון טרי, לחמניות באן עם וואגיו ועוד כל מיני. אין דבר דאני יותר אוהבת מטעימות קטנות ולא מוכרות. אין בי פחת מהלא מוכר אלא להפך זה מלהיב אותי- מקסימום לוקחת ביס וזורקת אם לא טעים אבל הגילוי של טעם חדש ומוצלח זה כל כך כיף!
בהמשך היום לקחנו את הרכב לשמורת הטבע קמיקוצ'י שם הלכנו בתוך טבע פראי נחלים ויערות בערך 4 שעות. היה מהמם. יש שם מסעדות ראמן במהלך המסלול שפתוחות עד 14 אז שימו לב. אנחנו פספסנו וחזרנו מאוד רעבים לטאקיאמה.
חזרנו לארוחת ערב ושיטוט בעיר העתיקה של טאקיאמה. אביתר אכל סנדביץ של סטייק הידה [7] ואני אכלתי מרק ראמן צלול ומעולה במסעדת ראמן קטנה בשם Chuka Soba Senmon Ten M [8]. טאקיאמה היא מרכז מטורף לבקר מסוג הידה שהוא זן של וואגיו מאוד איכותי, בכל מקום מוכרים בשר הידה וזה לא זול, בעיקר כי המנות קטנות ביחס למה שאנחנו רגילים לאכול. אבל אין ספק שזה בשר בליגה אחרת!
למחרת נסענו לקנזאווה שם החזרנו את הרכב בשעות הבוקר ואפילו קיבלנו החזר במזומן עבור ההחזרה המוקדמת!! רק ביפן!
קנזאווה זו עיר ליד הים ויש בה שוק דגים מפואר ושכונות עתיקות מאוד של סמוראים וגיישות. יש הרבה מה לראות בה במהלך היום, בערב אנחנו מצאנו שהיא מאוד מנומנמת.
לילה אחד היה מספיק עבורנו. אכלנו בשוק הדגים ניגירי וסשימי טריים בטירוף [9] ובערב אכלנו במסעדה מתוקה ארוחה מעולה של מרק הוט פוט [10].
המשכנו בשינקנסן לקיוטו ל 4 לילות.
ישנו במלון Mitsui Garden Hotel Kyoto Sanjo PREMIER [11] שהיה במיקום מעולה וסופר מפנק ליד שוק נישיקי. העברנו בקיוטו ארבעה ימים מהממים. היא משלבת גם ישן וגם חדש גם מלא מקדשים וטבע וגם עיר, קניות ובילויים.
יום אחד לקחנו רכבות לאוסקה לאקווריום ובימים האחרים טיילנו ברחבי העיר.
אכלנו בה את הארוחה הגרועה ביותר בטיול (אטריות אודון לא משהו…) אבל גם הטובה ביותר בטיול במסעדה בשם Yakiniku Genshu Goshu [12] שהגישה לנו 14 מנות של בקר וואגיו מסוגים שונים, עם מלצרים שמבשלים מולנו בטקס יפני מסורתי ואפילו השף הכין לנו מאצ׳ה לקינוח. *המסעדה הזו היא המלצה חמה של בחור בשם עומר שהוא מאוד חזק ברשת ויש לו אחלה המלצות, הבעיה היא שהמסעדה התפוצצה מטיילים ישראלים ושמענו שם רק עברית בין קירות הנייר….זה לא מוריד מאיכות האוכל והשירות אבל חשוב לדעת.
את ערב ראש השנה בילינו בבית חב״ד קיוטו והיה לנו כיף לציין את החג עם עוד ישראלים. זה חזק פתאום באמצע טיול להתאסף ככה לכבוד ראש שנה, אני מאוד נהנתי!
לבסוף חזרנו לעוד שני לילות לטוקיו להסתובבויות וקניות אחרונות. וישנו הפעם באזור הסואן של שיבויה במלון sequence MIYASHITA PARK – Shibuya [13]. טיילנו באזור מקדש המייג׳י, קפצנו לאסקוסה ורחוב קפאבשי לחווית קניות של מוצרי מטבח שווים במחירים פגז ואכלנו את הראמן הטוב של הטיול במסעדת Wagyu Ramen goku [14] – ראמן על בסיס ציר עצמות וואגיו (כי אביתר לא אוכל חזיר או פירות ים) עם שלושה סוגי צלייה של הבקר. אני עוד אחלום על הראמן הזה…
קניות
המחירים ברוב הדברים זולים משמעותית מישראל, בעיקר נעליים… יצא שהבאנו לארץ 8 זוגות נעליים!!! קשה לעמוד בפיתוי של המחרים.
בייסיקים ביוניקלו ודומיו, חומרי גלם למטבח, סכיני שף יפניות ועוד המון דברים שנאספו לאורך השבועיים.
הגענו ליפן עם שתי מזוודות טרולי בלבד, קנינו שתי מזוודות בינוניות שמתפוצצות מדברים.
מסקנות על הנושא החשוב ביותר- אוכל
יש המון המלצות ברשתות אבל אני הייתי הולכת לפי כמה ממליצים שאפשר לסמוך עליהם הראשון הוא גל מפתיתים [15] שיש לו מעיין נובע של מידע על יפן+ מפת המלצות מטורפת ומעניק אותה ללא תשלום למי שמעוניין- נדיר למצא היום אנשים שפשוט נותנים את הידע שלהם ללא תמורה. אז שאפו!
אני עקבתי גם אחרי עומר @omerinjapan [16] באינסטגרם שיש לו המלצות מעולות, הוא מאוד וויראלי אז כל המלצה שלו הופכת לעמוסה בישראלים.
אתר המסעדות tablelog [17] שם מזמינים מראש את המסעדות הטובות. שימו לב שאם דירוג המסעדה מעל 3 אתם במקום בטוח מאוד!
וכמובן אי אפשר בלי גוגל מפות שבאופן כללי אם היו לוקחים לי את האפליקציה הזו הייתי מאבדת את עצמי לחלוטין! גם דירוג המסעדות מצויין וגם כמובן מפות ההתמצאות ברחוב וברכבות.
חנויות נוחות (7/11, Family Mart, Lawson) וסופרים מקומיים הם חלק בלתי נפרד מהחגיגה הקולינרית. זה המקום לטעום בלי חשבון אוניגירי, סושי, קופסאות בנטו, קינוחים בכוסות, גלידות, משקאות אנרגייה ואולי הגילוי הכי מרעיש שלנו הוא…ביצה רכה שזה אחד הדברים המפתיעים וטעימים ביותר שאכלנו. לפעמים ויתרנו על מסעדה ואכלנו אוכל סופר, לפעמים סגרנו פינת רעב זמנית עם איזה רול ולרוב פתחנו את היום בסנדביץ ביצה רך כמו ענן!
ודבר אחרון ואולי הכי חשוב, סתם ללכת ברחוב, לראות מקום הומה ולהרגיש ששם בא לכם לאכול. עשינו את זה לא מעט וחוץ מפעם אחת תמיד נהננו.
לא צריך לחפש את הראמן הטוב ביותר בטוקיו או הסושי הכי טעים שיש כי הכל טעים והחוויה היא העיקר!
לינה
את כל המלונות הזמנתי בארץ דרך בוקינג. ישנו במלונות 4 כוכבים ומעלה כי המחירים ממש לא יקרים. סה״כ על 14 לילות שילמנו 7600 ש״ח לינה.
כל המלונות נקיים, אסתטיים, השירותים חשמלייים האסלות מחוממות!!!
בכל מלון קיבלנו פיג׳מה וכל מה שצריך מבחינת לינה- מברשות שיניים, סכין גילוח, שמפו ומרכך כמובן.
לא הזמנתי ארוחות בוקר כי אין סיבה להתמלא בבוקר בארוחה מערבית כשבחוץ כזה שפע!
חוץ מטוקיו בכל המלונות היה אונסן שאליו נכנסים בעירום מלא, זה ממש בית מרחץ ציבורי נהדר ואם מגיעים בשעות הערב המוקדמות אז לרוב כמעט ריק. הבגד ים נשאר במזוודה.
אני חושבת שלטייל ביפן רק בערים זה פספוס, לצאת לטבע מכניס אוויר, משנה את הנוף, מצמצם עלויות (לא קונים שטויות והכל יותר זול) והטבע ביפן מרגש.
מתי לנסוע?
אנחנו נסענו בתחילת ספטמבר והיה לנו מזל מדהים עם מזג האוויר. אפשר לנסוע בכל עונה. רק צריך להערך בהתאם. בקיץ חם וגשום ובחורף קר וייבש. אישית אני לא אסע בעונות השיא (אפריל-מאי או אוקטובר-נובמבר) כי גם ככה יפן עמוסה וכשהכל מלא תיירים המחירים עולים, בכל מסעדה יש תור והחוויה מבאסת. מעדיפה להתמודד עם איתני הטבע מאשר נחיל תיירים וקבוצות.
אז אני מסכמת את הטיול שלנו 10/10 באמת שלא הייתי משנה דבר! אם יום אחד אביתר יקרא את הבלוג הוא ידע שהוא היה פרטנר מעולה, איש שיחה מדהים, אוהב אוכל וזורם על כל דבר ושזכיתי לחוות איתו שבועיים קסומים שאקח איתי לנצח.