לפי כמה שנים חלמתי על טאבון בגינה, דמיינתי איך כולנו מתאספים סביבו לארוחות פיצה משפחתיות, איך הוא הופך להיות מרכז העניינים כשאנחנו מארחים ואיזה מאפים מטורפים אני יכולה להכין בעזרתו. חלמתי והגשמתי, רכשנו טאבון ממש חמוד לא מהגרסה היקרה ביותר אבל כזה שקיבלתי עליו המלצות מהחברים שלי ברסטרטו שהוא סוס עבודה במחיר סבבה. בהתחלה באמת כל הדמיונות שהיו התגשמו, עשינו ארוחות פיצה ענקיות, צליתי ירקות ובכללי הרגשתי שזו הייתה קנייה מעולה. אבל עם הזמן, הדלקנו אותו פחות ואני התחלתי להיות קצת ממורמרת שכשמארחים אני תקועה מול הטאבון ולא נהנת מהאורחים. אז כדי לפתור את הבעיה עשיתי שני דברים: הראשון היה ללמד את הבנים להכין פיצה בעצמם, וללמד את עצמי לשחרר שליטה על התוצאה הסופית. גם אם זו לא תהיה הפיצה המושלמת לפחות אני יושבת לי עם דרינק ביד ולא (...)