את הריפוי בעיסוק שלי אני מוצאת במטבח. יש מאכלים שאני מכינה בשביל להאכיל את הילדים במהירות ויש כאלה שאני עושה בשביל לשמור על שפיות. כאלו הן הגיוזות.

יום עצמאות 2024, אנחנו רק המשפחה הגרעינית אבל אווירה נעימה כזו. אביתר על הגריל, זהר ורז מארגנים פינת כושר בחצר, אני במטבח מארגנת את הארוחה. הלב מתרחב ואחרי ימים כל כך טעונים אני מרגישה נינוחה.

ואז, זהר צפצף זמבורה ממש ליד האוזן של רז. ורז בוכה מכאב ואני מתפוצצת. צועקת עליו שמה עובר לו בראש ואיך זה יכול להיות שהוא עושה כזה דבר. אני ממש לא זוכרת איך בדיוק הגבתי אבל מרוב הלם על מה שהוא עשה יחד עם הבכי של רז פשוט איבדתי את זה.

וכל האווירה השתנתה, והמוזיקה כבר לא הייתה ברקע והשקט השתלט על החצר. זהר התכנס, רז בכה מכאב ואני החלפתי את העצבים ברגשות אשמה.

כבר תקופה שאני על הקצה והתגובות שלי עצבניות וזה מובן עם המציאות והפחדים ששוררים עכשיו בכל פינה אבל אני מדמיינת את עצמי מהצד ובטח נראיתי כמו אישה משוגעת. ואני מרגישה שזהר נפגע ממני והתבאס מהתגובה שלי ועודד חשב שאני מגזימנית ובאמת כדאי שאצא לכמה ימי חופש. מדריכת הורים עלאק…

—————————————————————————————-

את הטקסט הזה מצאתי אצלי בפתקים שאני כותבת בטלפון, ואני קוראת אותו עכשיו ומבינה כמה דק הקו המפריד בין איסוף להתפזרות. כמה זה קשה לפעמים לא לחצות את הקו הזה ולהרגיש שאת לא מזהה את עצמך.

אז חשבתי על מה הייתי מדברת עם האמא הזו שהיא אני, לו הייתה מגיעה אלי למפגש הדרכת הורים?

אני מאמינה שהדבר הראשון שהייתי אומרת לה הוא שהארוע הקיצוני שהיא מתארת הוא בעצם נורמלי לגמרי. שלכל אחד מאיתנו יש נקודות בהם אנחנו נפרמים ולא מצליחים להגיב מתוך איסוף.

היינו מדברות על מה היה שם בארוע הזה שהוביל אותה לקצה, איך היא הייתה רוצה להגיב לו ניתנה לה האפשרות לתסרט שוב את הסצנה.

ומה עושים אחרי שמגיעים לקצה מול הילדים. איך מנהלים את השיחה שאחרי הדרמה…

ובסוף, היינו מדברות על חמלה כלפי עצמנו ברגעים הלא מחמיאים שבהם נחשף צד לא מווסת. כי בסוף, במרחב המשפחתי אנחנו רוצים לייצר מקום שמצליח להכיל גם את רגעי הקיצון ולא להבהל מהם.

ועכשיו אנחנו שוב בתקופה כזו שפורמת את קצות העצבים שלנו, וכל אחד ואחת עוברים רגעים שבהם נוגעים בקצוות ואח״כ חוזרים חזרה למרכוז.

כשאני צריכה למצוא את האיזון שלי אני נכנסת למטבח ומחפש לעשות משהו שלוקח הרבה זמן. לא ארוחה מתוקתקת שמאכילה ילדים רעבים אלא פעולת יצירה שמצריכה ממני סיזיפיות וחזרתיות. לפעמים אני שמה פודקאסט או מוזיקה באוזניות ולפעמים רק המחשבות שם איתי.

אז לאחרונה אני מוצאת את עצמי מכינה יותר ויותר גיוזות, הן עונות בדיוק על הצורך הזה, תעסוקה רפטטיבית שגם בסוף מאכילה את בני הבית באחד הביסים הטעימים שיש. תוסיפו על זה את העובדה שבמסעדות מקבלים 4 גיוזות ביותר מ-50 שקלים ובבית אני מכינה 40 באותה עלות בערך…במיוחד כשכל ילד אצלי אוכל איזה 10 במכה.

לפני כמה חודשים הושק מוצר גאוני שאפשר למצוא בכל סופר והוא עיגולי בצק מרודדים להכנת גיוזות אז בכלל כל מה שנותר לי הוא להתמקד בקיפולים בסיזיפיות נעימה.

ואם אתם לא כמוני, ואתם רוצים לתקתק 40 גיוזות ב 15 דקות יש לי כאן גם אופציה לקיפול מהיר שיוצא מהמם וטעים באותה מידה.

גיוזות להפגת המתח

מילוי של הגיוזות מצריך כמה מוצרי מזווה בסיסיים שכדאי שיהיו בכל בית. סויה בהירה, עדיף תוצרת סינית ושמן שומשום. מומלץ להשתמש בפרגית טחונה (יותר עסיסי) אבל גם חזה עוף טחון יעבוד מצויין. אני לא נותנת לכם כאן מתכון לבצק, זה באמת בזבוז זמן להתעסק עם זה כשיש אחלה מוצר מוכן להכנה בסופרים.

חומרים להכנת 40 גיוזות

מילוי עוף

400 גרם חזה עוף טחון או פרגית טחונה 

1 כוס כרוב לבן חתוך הכי דק שאפשר (אני משתמשת במנדולינה)

3-4 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק

כף ג׳ינג׳ר מגורד דק

1 שן שום כתושה

3 כפות סויה בהירה

1 כף שמן שומשום

2 כפות קורנפלור

*למילוי צמחוני פשוט מחליפים את העוף הטחון בטופו מפורר ואפשר להוסיף גם פטריות קצוצות.

אופן ההכנה:

1. מערבבים את כל חומרי המילוי בקערה. אם יש זמן אפשר לתת לטעמים להעמיק כשעה במקרר. 
2. לוקחים מגש גדול ומפזרים עליו שכבה דקה של קורנפלור (זה מה שיתן את צורת התחרה לאחר הטיגון). ממלאים קערית קטנה עם מים.
3. לוקחים עיגול של בצק גיוזה טובלים את האצבע במים ומציירים עיגול מסביב לבצק. מניחים כפית של מילוי וסוגרים את הבצק בקיפול שאתם אוהבים (יש מלא סרטונים שמדגימים כל מיני שיטות). לסרטון שלי כנסו לכאן

זה באמת לא משנה איך סגרתם את הגיוזה- היא תהיה טעימה בכל צורה.

בישול הגיוזות- אני אוהבת לעשות את שיטת הטיגון אידוי ולקבל תחתית קריספית. אבל אתם גם יכולים לחלוט במים או לזרוק אל תוך מרק עוף חם. מחבת Non stick חשובה כאן כדי למנוע ארוע הדבקה המוני וחשוב שיהיה למחבת מכסה תואם כדי לכלוא את האדים. אם יש לכם מחבת קטנה פשוט תעבדו בנגלות ושימו קצת פחות שמן ומים בכל פעם. תכנסו לסרטון מהאינסטגרם לראות בדיוק מה עושים.

שיטת טיגון אידוי:

1. מחממים מחבת טפלון גדולה עם מעט שמן (שכבה ממש דקה).
2. מניחים את כל הגיוזות במחבת ומטגנים על להבה בינונית. מרימים מידי פעם כדי לבדוק האם התחתית השחימה. ברגע שהגיוזות מקבלות גוון זהוב בתחתית שלהן יוצקים ½ כוס מים וסוגרים מייד את המכסה.
3. מבשלים עד שכל המים מתאדים לגמרי (אם הבצק לא שינה את הגוון שלו עדיין ונגמרו המים פשוט תוסיפו עוד קצת).
4. כשאין יותר מים במחבת הגיוזות חוזרות לשלב הטיגון ומקבלות בסיס פריך. כל התהליך לוקח בין 5-7 דקות.
5. מניחים על צלחת הגשה יפה כשהתחתית הפריכה לא צמודה לצלחת (כמו בתמונה).
6. ממתינים 5 דקות (גיוזות מאוד חמות זה מסוכן…) וטורפים!!!

שמן צ׳ילי ביתי

קל מאוד להכין את השמן הזה והוא יחזיק לכם במקרר עד שתגמרו אותו…שזה גם יכול לקחת כמה חודשים טובים. אפשר לשים אותו על כל כך הרבה מאכלים אסיאתיים מדגים ועד עוף וכמובן הוא מקפיץ את טעמי הגיוזה בטירוף!

הכנת השמן מצריכה ליקוט של כמה חומרי גלם שלא תמיד יש בבית אבל תרגישו חופשי לוותר על חלק מהם אם לא מצאתם. מה שחשוב הוא אבקת צ׳ילי גרוסה טובה וטרייה, שום, ג׳ינג׳ר ושמשום, כל השאר מעשירים את הטעם אבל לא קריטיים. אגב, אני הוספתי קצת סוכר חום אבל גם זה לא חובה.

לשמן המתובל

1 בצל שאלוט פרוס דק

2 שיני שום פרוסות

6-7 פרוסות ג׳ינג׳ר

2 מקלות קינמון

2 כוכבי אניס

1/2 1 כוסות שמן צמחי (לצערי אין לי אלטרנטיבה לשמן קנולה או חמניות….)

לתערובת היבשה

1/4 כוס אבקת צ׳ילי

1/4 כוס שומשום

1/4 כוס בוטנים לא קלויים

1/4 כוס בצל מטוגן (יש בחנויות אסיאתיות)

1 כף סוכר חום כהה

2 כפות סויה בהירה

אופן ההכנה

1. מניחים את כל חומרי השמן בסיר ומתחילים לבשל אותם על להבה נמוכה מאוד במשך 10 דקות.
2. מניחים את כל החומרים היבשים בקערה.
3. לאחר 10 דקות, מגבירים את הלהבה ומביאים את השמן למצב רתיחה נמרץ. תזהרו לא לשרוף את השום.
4. כשהשמן רותח מאוד, יוצקים אותו על התערובת היבשה ומערבבים היטב. מצננים ומעבירים לצנצת ושומרים במקרר.