אשמח לדבר

דניה 052-6006067
[email protected]

מי אני

מתכוניישן נולד בשנת 2009 במהלך חופשת הלידה שלי מבני האמצעי, זהר. ישבתי בבית וחיפשתי ליצור מסגרת עבורי שתדחף אותי לצלם

את הדברים שאני אוהבת ללא תלות בלקוחות. בעלי תכנת, אני ״עיצבתי״ והבלוג הצנוע עלה לאוויר.

הבלוג הלך וגדל, מכמה מאות כניסות הגענו לאלפים ואז עשרות אלפים. אחרי מספר חודשים הצטרפה אלי דיאנה לינדר ויחד יצרנו בבלוג כ- 6 שנים. בכל פעם הופתענו לטובה מהפידבקים, מהעובדה שאנשים מבשלים ממנו, מכירים אותו ואותנו דרך המילים והצילומים.

 לפני מספר שנים נפרדו דרכנו ואני ממשיכה לכתוב לבשל ולספר על המתכונים שאני מכינה.

 זהו יומן חיי דרך אוכל- הדבר שאני הכי אוהבת. תהנו!

עלי

הרבה שנים הגדרתי את עצמי רק כצלמת מזון. למדתי צילום במכללת הדסה בירושלים, סיימתי בשנת 2000 וישר ידעתי שאני רוצה לצלם אוכל. לא ידעתי הרבה על המטבח או על בישול, ידעתי שאני אוהבת לצלם דוממים ולשחק עם אור. יצאתי לדרך ולמרות שרבים חשבו שאין ממש מקום לנשים בתעשייה, הצלחתי להתברג יחסית מהר.

במהלך השנים שהיה לי סטודיו לצילום ביפו, גיליתי את אהבתי לכל מי שעוסק במלאכת הבישול- שפים ושפיות, סטייליסטיות ומתכונאיות, פשוט אהבתי את העולם הזה. מצאתי את עצמי חוקרת אותם במהלך ימי הצילום על מתכונים, שיטות בישול ותהליכי עבודה. המידע הלך והצטבר לי במוח בלי שבכלל שמתי לב.

כשפתחתי את הבלוג ב 2009 לא חשבתי שיש לי את הכישורים להיות ״המתכונאית״. היום אני מבינה שהבלוג אפשר לי להוציא החוצה את כל הידע שהיה קיים אצלי ולהמשיך ולפתח את האהבה שלי לבישול ולא רק צילום.

בשלב הבא, נהייתי אמא…בשנים הראשונות הבנים לא אכלו יותר מידי אבל כבר כמה שנים שאני מבשלת בלי הפסקה לחבורה של 4 גברברים שאוהבים להתנסות ולטעום מאכלים מגוונים. זה נותן לי המון מוטיבציה, ומאפשר לי לשתף אתכם בדברים שאני הכי אוהבת (כמובן לא לפני שהם עוברים את ועדת הביקורת המשפחתית).

היום, אני גרה עם משפחתי בכרכור (אחרי 14 שנים ביפו) סגרתי את הסטודיו (אך ממשיכה לצלם) ואני בוחנת מחדש מה מגדיר אותי מבחינת מקצוע ובכלל.

תוכלו למצא כאן מתכונים פשוטים ליום יום, וגם דברים קצת יותר מאתגרים למי שרוצה להשקיע.

תודה שאתם איתי, כל כך הרבה שנים. וכן…כמו כל הבלוגרים. אני הכי אוהבת תגובות!!