אני עדיין מופתעת כשאני מסתכלת על המתבגרים שלי ורואה מולי גברים צעירים. אני מופתעת כשאני רואה שערות על הפנים, שרירים וגורגרת. אני מופתעת לגלות כמה הם לא צריכים אותי לצידם. שהם נוהגים, מבשלים, מקבלים החלטות בלעדי. אני מופתעת שהם יודעים בדיוק מה הם רוצים, שיש להם כסף משלהם, שהם מוכנים לקנות בושם ב-500 שקל או נעליים ב-800. אני מופתעת מכמה זה מרגש אותי הרגע הקטן הזה שבו הם רוצים להתייעץ, שבא להם להתפנק ושהם עדיין זקוקים לאמא. הגדול שלי, אביתר נמצא בחודשים האחרונים בתוכנית המנהיגות של מכינת עין פרת. הוא עשה את כל תהליך הקבלה למכינות לבדו, ברר, נסע, התנסה ובסוף היה צריך להחליט בין שתי מכינות. ברגע הזה הוא בא לקבל לעצה. אבל לא באמת חשבתי שאני יודעת מה נכון לו אז רק ניסיתי לעשות סדר במחשבות. הכנו (...)