יש משפטים ששמענו בילדות ואמרנו לעצמנו שלעולם לא נגיד לילדים. משפטים כמו, ״הכסף לא גדל על העצים״, או ״כשיהיה לך בית משלך תעשה מה שאתה רוצה״ או ״אם כולם יקפצו מהגג, גם אתה תקפוץ?״. אחד המשפטים שאני אמרתי לעצמי שאני לא אגיד לילדים שלי הוא ״פה זה לא מסעדה״ ובכנות, מצאתי את עצמי אומרת אותו לא פעם כשכל ילד רוצה לאכול משהו אחר!

בשיחות הם הורים, אחד הנושאים שעולים לא מעט הוא העייפות שלהם מהתאמת מאכלים לכל ילד. ״אם רק היינו יכולים להכין מנה אחת לארוחת ערב שכולם אוכלים, אז הכל היה הרבה יותר קל. במקום זה אנחנו מכינים לכל אחד משהו אחר וארוחת ערב פשוטה הופכת למורכבת ומעייפת״

מזדהים? בטוחה שחלק גדול מכם, כן…ואז לא פעם, מתוך תסכול ועייפות ישפריץ המשפט הנהדר- ״פה זה לא מסעדה״

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הרצונות והדרישות של כל ילד? מצד אחד אנחנו רוצים לכבד אותו מצד שני לא להתיש אותנו וליצור כעס ותסכול סביב אוכל וארוחות?

ראשית, יש כאן עניין של ביסוס הרגלים. אם מגיל צעיר אנחנו מכינים ״אוכל ילדים״, מתאימים את עצמנו לכל ילד אז ההרגלים האלו יכולים להמשיך שנים קדימה כי ככה הבית התרגל. וכשהילדים קטנטנים וכל אחד אוכל חצי קערה של מנה לא מסובכת זה נראה לנו פשוט, אבל כשיש מתבגרים אז הבית הופך למסעדה, התסכול והקושי גוברים.

אז אם אתם בתחילת הדרך ההורית, שימו לב לשולחן האוכל המשפחתי שלכם, כמה התאמות אתם עושים לכל ילד ואיפה אפשר לצמצם ולהשאיר את הילדים להתמודד בעצמם עם מנה שהם לא מאוד אוהבים.

אם אתם כבר עמוק בתוך ״הבית כמסעדה״ אז יש צורך בשינוי עמוק יותר של הרגלים שיכולים להתחיל בשיחה משפחתית. אתם ההורים, מניחים את הקושי שלכם מול הילדים וחושבים ביחד עם פתרונות שיכולים להתאים לכולם. איפה כל אחד מתגמש?

מהצד הקולינרי, יש לא מעט מאכלים שאפשר לעשות בהם שינוייים והתאמות קטנות שיכבדו את צרכי הילדים בלי שתצטרכו להכין מנה אחרת לגמרי. למשל במתכון שעלה כאן – עוף ואורז בסיר אחד, סיפרתי שהקטן שלי לא אוהב עוף עם עצמות אז הוספתי לאותו סיר גם פרגיות.

אם ילד אחד לא אוהב מאכלים ירוקים…והשני מאוד. בונים את המנה ככה שהירוקים הם תוספת נפרדת, למשל, מוקפץ עם כוסברה ובצל ירוק בצד. או פסטה שמנת ״ללא חתיכות״ לילד אחד ופטריות מוקפצות בצד שהילד השני יכול להוסיף.

ולפעמים אפשר גם פשוט להציב עובדה- זה מה שיש היום, תמצאו את הדרך שמתאימה לכם.

פרשתי כאן ממש על קצה המזלג, דילמה מורכבת ומאתגרת של לא מעט הורים וכל בית הוא אחר והפתרונות משתנים מבית לבית אז אם תרצו להתייעץ ספציפית על הבית שלכם, מוזמנים ליצור איתי קשר.

ועכשיו, איך כל השיח הזה קשור לעוגת שיש?

אז אצלי בבית היה תמיד עניין סביב עוגות וניל מול עוגות שוקולד. אחד אוהב רק עוגות בהירות והשני מתבאס שאני אף פעם לא מכינה עוגות שוקולד.

היום, הילדים כבר גדולים, והם די זורמים על כל דבר שאני מכינה אבל ההכנה של עוגת השיש הזו הזכירה לי את המורכבות שהייתה בבית שלנו ואיך אפשר ליצור עוגה אחת שתספק את כולם. קצת וניל וקצת שוקולד!

בנוסף, הכנתי את אותה הבלילה בשלושה גדלים שונים. למה? כי יש כל כך הרבה מנות שאפשר להכין באותה צורה ולהגיש באופן שונה בלי שזה ידרוש מאיתנו עוד עבודה.

עוגת שיש עסיסית

העוגה הזו היא לא ״הכל בקערה אחת״ היא מורכבת יותר, גם בכמות המרכיבים וגם בהתעסקות של יצירת השילוב של שוקולד ווניל. כשיש עוגה שמצריכה יותר התעסקות אני אוהבת להגדיל כמויות, כי אם כבר עושים שישאר גם למשפחה, וגם לאורחים והיא כל כך טעימה שהיא תתחסל לכם מהר.
אפשר גם לפשט את ההכנה ולא להתקשקש כמו שאני עשיתי. פשוט תשפכו את בלילת השוקולד על הוניל ובעזרת סכין תעשו צורת ערבוב קלה.

תגללו עד למטה כי יש צילומי שלבים שאני לא אוהבת להכניס בתוך הטקסט של המתכון (זה יוצר בלגן לדעתי…)

חומרים להכנת- 3 עוגות אינגליש קייק (בתבנית חד פעמית) או 2 תבניות מאפינס גדולות (24 מאפים) או המון מאפינס קטנים או שילוב, כמו שאני עשיתי.

230 גרם חמאה רכה

1/4 כוס שמן צמחי (השמן משפיע על העסיסיות לאורך זמן)

1 כוס (200 גרם) סוכר חום בהיר (דמררה)

1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן (אפשר גם 1/2 1 סוכר לבן או רק דמררה)

5 ביצים גודל M (או 4 גודל L)

1 כוס (250 מ״ל) חלב

2 כפיות תמצית וניל

3 כוסות (420 גרם) קמח מנופה

1 שקית (10 גרם) אבקת אפייה

קורט מלח

לתערובת השוקולד

כאן יש טריק משמעותי שראיתי באינסטגרם של איזה קונדיטור צרפתי- חשוב לערבב קקאו עם נוזל חם לפני שמשלבים אותו במאפים, זה מוציא ממנו את הטעם השוקולדי)

1/3 כוס קקאו איכותי (לא כזה של עלית…תשקיעו זה שווה)

שוט של אספרסו ארוך (60 מ״ל) או כפית נס קפה במים (לעוגה אין טעם של קפה בכלל)

אופן ההכנה

1. מקציפים חמאה, שמן וסוכרים למשך 5 דקות. זה שלב מאוד חשוב, לא לקצץ בזמנים. אתם רוצים להגיע למצב שהסוכר כמעט נמס אל תוך החמאה והיא נראית בהירה יותר.
2. מוסיפים ביצים אחת אחת ומערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
3. בקערה נפרדת מערבבים את החומרים היבשים- קמח, אבקת אפייה ומלח.
4. מוסיפים לסרוגין את הקמח והחלב עד שנוצרת תערובת חלקה. מוסיפים את הוניל ומערבבים קלות.
5. בקערה בינונית, מנפים את הקקאו (יש בקקאו הרבה גושים אז זה שלב חשוב), מוסיפים אספרסו חם עד לקבל משחה סמיכה. מתחילים בשלבים להוסיף מהבלילה הלבנה ולערבב. ממשיכים עוד פעמיים שלוש עד שחצי מהכמות הופכת לבלילת שוקולד.
6. מחממים תנור לחום של 170 מעלות (אני אוהבת לאפות על טורבו, לא מתייבשות לי העוגות).
7. עכשיו לבניית העוגות- מרפדים תבנית אינגליש קייק בנייר אפייה או משמנים בספריי שמן תבנית מאפינס. אני לא אוהבת מנז׳טים (תמיד הכל נדבק אליהם…)
8. כמו בתמונות למטה אני מניחה כמה כפות של בלילה לבנה וחומה לסרוגין אחת מעל השניה. כך מתקבלת צורת הזברה היפה. אבל אפשר לגמרי לדלג על השלב הזה ופשוט לעשות בצורה יותר מבולגנת.
9. זמני האפייה תלויים בגודל המאפה. מאפינס בייבי קטנטנים בערך 10 דקות, מאפינס גדולים יותר סביב 20 דקות ועוגת אינגליש קייק סביב 40-45 דקות.

• אני בעיקרון לא נותנת זמני אפייה מדוייקים כי כל תבנית שונה וכל תנור שונה. ממליצה ללמוד את התנור שלכם כדי לדעת מתי להוציא את המאפים. העוגה בשיאה כשסכין שננעצת במרכז יוצאת עם פירורים לחים. אם הסכין יוצאת חלקה גם טוב אבל אולי פספסתם בכמה דקות. חשוב לא לאפות יותר מידי כדי לא לקבל עוגה יבשושית.