קחו רגע לחשוב מהן המסורות המשפחתיות שאתם מייצרים עבור המשפחה שלכם, מה הבאתם איתכם מהבית? מה אספתם בדרך ומה הביא בן הזוג? זה יכול להיות משהו גדול ומשמעותי כמו ארוחות שישי מפוארות וזה יכול להיות גם משהו קטן כמו פתק בסנדוויץ של הילד לבית הספר. מהו הדבר הזה שאתם חוזרים עליו פעם אחר פעם עד שהוא נטמע ב DNA המשפחתי שלכם?

ספרו לי….אני ממש במחקר אחרי נושא המסורות המשפחתיות…

כשחשבתי על המסורות שאני יצרתי סביב אוכל אצלנו בבית עלו לי זיכרונות של הילדות שלי. דברים שאני הבאתי איתי מהבית כמו שולחן של בוקר יומולדת. מסורת שלא התקיימה אצל עודד והיא אפילו נראתה לו קצת מוזרה ומוגזמת בהתחלה אבל אני רציתי לתת לילדים שלי משהו שנשאר אצלי כחוויה של תשומת לב ואהבה. מסורת של בוקר יומולדת מתקיימת בבתים רבים ויש בה קסם משפחתי מיוחד. הרגע שבו הילד מתעורר לשולחן שנערך רק בשבילו עם העוגה שהוא הכי אוהב, כמה מתנות קטנות וטיפשיות וכולם בבוקר מתיישבים יחד לפני המסגרות ומברכים אותו. אם הייתה למסורת שולחן יומולדת טבלה של ערכים תזונתיים, אז היא הייתה לגמרי סופר פוד!

גם ארוחת שישי הפכה להיות מסורת מיוחדת שדווקא אותה לא הבאתי מהבית שלי, היא הגיעה מעודד שבא מבית דתי. זה לא שלא הייתה לנו ארוחות שישי בבית בו גדלתי אבל לא עשינו מזה יותר מידי עניין. אני זוכרת שכשהילדים היו קטנים ולא אכלו יותר מידי ויתרתי על איזו ארוחת שישי משפחתית כזו, כי רוב הסיכויים שלא היה לי כוח לבשל (כאמא צעירה, רוב הזמן אין כוח) אבל עודד ממש התבאס, הוא בעדינות כזה אמר לי, שמבחינתו ארוחת ערב שישי היא משהו חשוב ולא איזה דבר גמיש שלפעמים עושים ולפעמים לא. ולמרות שבהתחלה עלתה בי התנגדות, כי אני זו שמבשלת את הארוחה הזו, שמעתי אותו ואת המסורת שהוא הביא מהבית ורוצה להנחיל גם אצלנו. היום, אני רואה את החשיבות שלה אצל הבנים, הם מחכים לארוחה הזו, הם יודעים לומר כמה היא חשובה להם ואין מצב שהם יוותרו עליה בלי סיבה טובה. יצרנו מסורת.

עכשיו אני לא באה לומר מהי המסורת הכי טובה ונכונה, אין כאן משהו אחד שמתאים לכולם אבל אני כן יכולה לומר שאתם ההורים אחראים לייצר אותה בחיי ילדכם, ולמרות שלפעמים אין כוח לבשל ארוחת שישי, ולמרות שלא תמיד נוח לקום ב-6 בבוקר לנפח בלונים היתרונות עולים לגמרי על הקשיים. זו מתנה שאתם מעניקים לילדים ולמשפחה שלכם. משהו שהם יקחו איתם כזיכרון של חיבור, אינטימיות, אהבה, תשומת לב, רגישות ומשפחתיות ואולי אפילו יעבירו הלאה למשפחות שלהם.

אז אם יש לכם מסורות כאלו- כתבו כאן בתגובות כדי לתת השראה להורים אחרים שרוצים להתחיל ליצור (אף פעם לא מאוחר) אותן אצלם בבית או לפתח מסורות נוספות.

את המתכון הזה בחרתי כי כמעט בכל ארוחת שישי אני מכינה קדרת בקר. כדי שאני לא אשתעמם יותר מידי, אני מגוונת את הבסיס בסוגים שונים של ירקות, תיבול ורטבים. לפעמים הקדרה בקוביות, לפעמים פרוסות כמו צלי, ולפעמים אני מפרקת את הבקר בתוך הרוטב. מה שמחבר בין כולן זה סוג הנתח (אונטריב כמובן) והזמן בתנור. יש כאן בבלוג כמה מתכונים טובים (הנה הקישורים- בקר מפורק אסיאתי, בחש, ספגטי קדרה, שם יש מתכון לקדרה קלאסית וגם מה לעשות ביום שאחרי) אז הנה עוד אחד מדהים שהכנתי לאחרונה אבל עם הסבר מפורט על שיטת ההכנה כדי שתוכלו להתחיל לשחק בעצמכם.

קדרת בקר עם כרוב

את הקדרה הזו אני מכינה בכמות גדולה כי היא נהדרת ביום למחרת ואפילו עוברת מצויין הקפאה. הזמן הוא התבלין העיקרי בקדרות, קצת על הכיריים והרבה בתנור ותקבלו בקר נימוח בטעמים עשירים בלי כמעט תיבול.

1300 גרם קוביות בקר (אונטריב, כתף)

כף מלח אטלנטי

כפית פלפל שחור גרוס

1/4 כוס שמן זית

3/4 כרוב בינוני חתוך לחצי ואז לפרוסות גסות

1/3 צרור סלרי חתוך גס כולל עלים (זה הרבה אבל זה נותן המון טעם)

2 עגבניות בשלות חתוכות לשמיניות

2 בצלים חתוכים לשמיניות

1 ראש שום שלם (חותכים רק את החלק העליון-כמו בתמונה למטה)

1/2 פלפל ירוק חריף (לא חובה)

3-4 עלי מרווה/רוזמרין/טימין

לרוטב

3 כפות רסק עגבניות (תשקיעו באחד איטלקי איכותי, זה עושה הבדל גדול)

1 כפית מלח דק

1/2 כפית פלפל שחור

1 כף סילאן

400 מ״ל מים חמים

אופן ההכנה:

1. מתבלים את קוביות הבקר במלח ופלפל שחור. מחממים שמן זית בסוטאז׳ גדול.
2. מוסיפים את הקוביות וצורבים אותן על להבה גבוהה עד שהן משחימות ואפילו קצת מתקרמלות. מוציאים לכלי נפרד.
3. באותו סוטאז׳ מניחים את פרוסות הכרוב על התחתית כך שיכסו את הכל בשכבה אחידה (אם צריך יותר או פחות, אל תחששו לשנות כמות, זה תלוי בכלי שלכם). צולים את הכרוב עם מכסה למשך 10 דקות עד שהוא מתרכך וקצת נצרב בתחתית. הופכים את כל הפרוסות.
4. מפזרים מעל הכרוב את הסלרי החתוך, עגבניה, בצל, פלפל חריף ועשבי תיבול. עושים מקום באמצע ומניחים את את ראש השום.
5. מערבבים את כל מרכיבי הרוטב בכלי.
6. מחזירים את קוביות הבקר לסיר ויוצקים מעל הכל את הרוטב, מביאים לרתיחה ואז מנמיכים את הלהבה למינימום ומבשלים 30 דקות. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך.
7. מחממים תנור לחום של 150 מעלות, מניחים נייר אפייה מעל התבשיל ומצמידים (כדי שהבשר לא יתייבש) מכסים ומכניסים לתנור למשך שעתיים לפחות, אפשר גם שלוש. אחרי שעה תפתחו ותרטיבו קצת את קוביות הבקר אבל אל תערבבו, הכרוב צריך להישאר בתחתית הסיר הזה.

אני אוהבת להגיש עם אורז, אבל אפשר גם קוסקוס.

לא אוהבים כרוב? תוותרו עליו ותבשלו הכל לפי ההוראות. אחרי שעתיים תוסיפו קוביות של תפוחי אדמה ותכניסו לתנור לעוד שעה.

אוהבים יין או בירה בקדרה? במקום כל המים תחליפו חצי כמות ביין אדום או בירה לבנה.

רוצים רוטב ללא עגבניות? וותרו על הרסק, הוסיפו פפריקה וכמון.

קדרה היא תבשיל מאוד סלחן, אם יצא לכם להכין פעם פויקה במדבר אז אתם יודעים שלא משנה מה מכניסים לשם בסוף יוצא טעים! גם בבית אפשר להכין קדרה ללא פחד ולזכור שלא להעמיס בתבלינים כדי להשאיר מקום לטעמי הבשר והירקות.