את הריפוי בעיסוק שלי אני מוצאת במטבח. יש מאכלים שאני מכינה בשביל להאכיל את הילדים במהירות ויש כאלה שאני עושה בשביל לשמור על שפיות. כאלו הן הגיוזות. יום עצמאות 2024, אנחנו רק המשפחה הגרעינית אבל אווירה נעימה כזו. אביתר על הגריל, זהר ורז מארגנים פינת כושר בחצר, אני במטבח מארגנת את הארוחה. הלב מתרחב ואחרי ימים כל כך טעונים אני מרגישה נינוחה. ואז, זהר צפצף זמבורה ממש ליד האוזן של רז. ורז בוכה מכאב ואני מתפוצצת. צועקת עליו שמה עובר לו בראש ואיך זה יכול להיות שהוא עושה כזה דבר. אני ממש לא זוכרת איך בדיוק הגבתי אבל מרוב הלם על מה שהוא עשה יחד עם הבכי של רז פשוט איבדתי את זה. וכל האווירה השתנתה, והמוזיקה כבר לא הייתה ברקע והשקט השתלט על החצר. זהר התכנס, רז בכה (...)