- ארוחות בוקר (26)
- המלצות (65)
- חגים (54)
- כללי (55)
- מאפים (43)
- מנות ראשונות (58)
- מרקים (19)
- משקאות (4)
- מתוקים (116)
- סלטים (38)
- סרטוני וידאו (6)
- עיקריות (112)
- צילום מזון (27)
- צמחוני (67)
- תוספות (61)
- מי אני
- סיורי אוכל
- Foodie Guide
סיכומי העשור הציפו לי את הפיד של הפייסבוק במשך כמה ימים, קראתי לא מעט סיכומים ולמרות שלא הבאתי את עצמי לכתוב סיכום עשור בפייסבוק כן חשבתי הרבה על איפה הייתי לפני 10 שנים ואיפה אני היום. הדבר הכי משמעותי (בצד המקצועי שלי) הוא בעצם לידת הבלוג יחד עם לידת זהר, הבן אמצעי שלי. מתכוניישן בן 10, הוא חגג יומולדת בנובמבר אבל הייתי בדרום אפריקה ולא התארגנתי על פוסט יומולדת מסודר ורשמי. אני חושבת שינואר 2020 זו הזדמנות נהדרות להסתכל רגע אחורה ולסכם עשור.
איך הכל התחיל?
בשנת 2009 במהלך חופשת הלידה הרעיון להקים בלוג להתיישב אצלי בראש. הבנתי שכל הצילומים שעשיתי עד אז היו שייכים למישהו אחר. ללקוח ששילם תמורת שירותי צילום, לעיתון שצילמתי עבורו כתבות או לבעלי ההוצאה לאור שעבורם צילמתי את ספרי הבישול.
תכלס, לא היו לי צילומים משלי. מתוך התחושה הזו נבט הרעיון לבלוג. באותה התקופה לא היו ממש בלוגים בארץ, מאיה מבצק אלים הייתה הראשונה שהצליחה להרים בלוג מושקע שאנשים (כולל אני) עקבו אחריו באדיקות. אני זוכרת שהלכתי לראות את הסרט ״ ג׳ולי וג׳וליה״ באוקטובר 2009 על הבלוגרית של ג׳וליה צ׳יילדס. יצאתי מהסרט והיה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעשות. בנובמבר הבלוג עלה לאוויר.
ידעתי שאין לי מושג איך לפתח מתכונים ואני צריכה למצא שותפה שתכתוב ותכין את האוכל ואני אצלם. פניתי לשי לי ליפא חברה ושותפה מקצועית. היא שמחה על הרעיון והחלטנו לצאת לדרך.
הייתי בחופשת לידה ועודד בעלי עזר לי להקים את הבלוג על וורדפרס, ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהוא יהיה מעוצב (לצערי אין לי צילום מסך של העיצוב הראשון…) רציתי דף משומש מספר מתכונים, משהו שיראה כמו הספר שלי של ילדים מבשלים שכולו מלא בכתמי שוקולד. סרקתי דף שורות, צילמתי דף מוכתם מתוך ספר בישול, חיברתי את שניהם בפוטושופ וזה היה הרקע של הבלוג.
הפוסט הראשון עלה לאוויר ב 14/11/2009 – פודינג לחם עם תפוזים ושוקולד. במשך כמה חודשים עבדנו שי לי ואני יחד על הבלוג ואז חשבנו לעצמנו, למה שלא נתרגם את הפוסטים לאנגלית? העולם גדול וחבל שלא יקראו אותנו בעוד מקומות חוץ מישראל. כך הצטרפה אלינו דיאנה, סטייליסטית צעירה מארה"ב שהחלה לעבוד בתחום צילום מזון והתלהבה מאוד מהבלוג.
שלושתינו עבדנו יחד, כל אחת בתחומה- שי לי הייתה אחראית על המתכונים, אני על הצילומים ודיאנה על הסטיילנג. בשלב מסויים כל אחת הביאה מתכונים מהבית והשראה מימי צילום והתפקידים החלו להתערבב.
לצערנו, בתוך זמן לא רב שי לי נאלצה לעזוב אותנו בעקבות התמודדות משפחתית ודיאנה ואני מצאנו את עצמנו כותבות לבד מתכונים וסיפורים.
הבלוג ששינה את חיי
לא חשבתי שאני יודעת לכתוב, תמיד תפסתי את עצמי כילדה דיסלקטית עם מלא שגיאות כתיב (עד היום) ובעיות ניסוח. לא חשבתי שאני בכלל יודעת לבשל, היו לי שלושה ילדים קטנים שלא ממש אכלו אוכל אמיתי ומבחינתי הייתי רק צלמת אוכל. זה מה שידעתי לעשות.
במשך 7 שנים דיאנה ואני טיפחנו את הבלוג, סיפרנו את חיינו דרך אוכל, בישלנו מתכונים ועשינו המון ניסיונות שחלקם כשלו וחלקם הצליחו בגדול. אלו היו השנים הכי יצירתיות שלי, דחפנו אחת את השניה קדימה לאתגרים והתמודדויות שהייתי חוששת לעשות לבד. הבלוג הפך בתוך זמן לא רב לאחד מעשרת הבלוגים המוכרים בארץ. היינו הראשונות לזהות את הצורך ההולך וגובר ללימודי צילום אוכל. פתחנו את הקורס הראשון בארץ ללימודי צילום מזון- לקח זמן עד שהבינו למה זה טוב… העברנו כ- 20 קורסים אצלי בסטודיו ושתי סדנאות של יומיים (נצרת וגלבוע) שהיו שיא של התרגשות ודיוק עבורנו. זכינו להעניק מהידע שצברנו להרבה מאוד בלוגריות ומתכונאיות בארץ.
בזכות הבלוג התחלנו לעבוד עם חברות מסחריות בפיתוח תוכן- מתכונים, צילומים וסרטוני tasty עוד לפני שמישהו בארץ בכלל ידע מה זה.
יצאנו למסע מתכונים בארץ עם יטבתה, פיתחנו מתכונים לקוואקר, בייגלה, נספרסו, תלמה, מעדנות, עלית ושטראוס ועוד…תמיד שמרנו על הבלוג כמקום נקי מפרסומות (עד היום) מתוך תפיסה שהעשייה שלנו בבלוג מקדמת אותנו מבחינה מקצועית.
לפני שלוש שנים סגרתי את הסטודיו ביפו ועברנו כל המשפחה לכרכור, דיאנה ואני נפרדנו מקצועית ולמרות הקושי הגדול, המשכתי לבד כי הבנתי שמתכוניישן הוא יומן חיי דרך אוכל ואני פשוט לא יכולה לחשוב על עצמי בלעדיו.
עם השנים הבלוג הפך להיות חלק בלתי נפרד מהזהות שלי, הוא אפשר לי להתנסות לראשונה בצילום וידאו, הוא חשף אותי לעולם של פיתוח מתכונים עבור חברות מסחריות והוא בעיקר נתן לי פלטפורמה ליצירתיות ושיתוף. היום אני מסתכלת לאחור ומבינה את המשמעות של ההחלטה שלקחתי לפני עשור. מתכוניישן שינה לי את החיים.
אני חייבת לומר כאן תודה ענקית לדיאנה שבלעדיה זה פשוט לא היה קורה. מתכוניישן הוא גם שלה עם המון מתכונים וסיפורים נהדרים מחייה. השנים שעבדנו יחד היו בשבילי פורצי דרך והבייבי הזה שגידלנו הפך אותנו לאמהות גאות!
ואם כבר בנאומי עשור אי אפשר שלא להתייחס אליכם, הקוראים הנאמנים, אלו שגם כשאני לא מפרסמת חודש עדיין נכנסים, מכינים ומגיבים. כותבים לי מיילים מרגשים שואלים שאלות ומספרים איך יצא המתכון. כשהמשפחה שלי רואה אותי מסתכלת על הטלפון בחיוך אווילי הם כבר יודעים- יש תגובה מרגשת בבלוג!!
קצת סטטיסטקות יבשות אך מרגשות (פעם ראשונה שאני אוספת ככה את כל המידע הזה)
בעשר שנים ביקרו אותנו בבלוג מעל 2.5 מיליון אנשים.
בשנה הראשונה נכנסו לבלוג אולי 100 איש ביום.
ב- 6/9/2012 נכנסו לבלוג בתוך מספר שעות 11,000 איש- אין לי מושג למה….
יש שתי מדינות בעולם שאף אחד אף פעם לא נכנס מהן למתכוניישן- ניגר וצ׳אד.
יש בבלוג מעל 300 מתכונים ו7000 תגובות!! (6995 ליתר דיוק)
הפוסט הכי נצפה בבלוג מאוד מפתיע…יחסית חדש- פסטה ברוטב עגבניות. זה הפוסט שכתבתי כי לא היה לי שום רעיון למתכון!!
אחריו בסדר יורד….
חטיף גרנולה כמו בחנות
המדריך להכנת אנטיפסטי
סלט פסטה הכי טעים שתאכלו
פסטרמה ביתית
עוגיות שוקולד צ׳יפס ענקיות
עוגיות מגולגלות בצ׳יק
פאי רועים
עוגת גזר מושלמת
באו בקר מפורק
דרור- על חבר קרוב שנפטר מסרטן אחרי שלא יכל לאכול במשך כמעט שנה.
צביטות יפואיות– העזיבה שלנו את יפו אהובתי.
פוגאצ׳ות- חיים שלמים דרך עוגיית חמאה – סרטון מרגש שעשיתי עם סבתא של עודד. על מתכון וזיכרון.
עם מבט אל העתיד, אני יכולה לספר לכם יש לי רשימה בטלפון של מתכונים וסיפורים שרק מחכים להצטלם והיכתב, זו זכות גדולה שיש לי מקום שבו אני יכולה לספר לכם מה קורה איתי, לשתף בנסיעות לחו״ל והכי חשוב מתכונים שאני אוהבת. אני מסתכלת קדימה ל- 10 שנים הבאות ובטוחה שיהיה גם פוסט סיכום 20!
הי..קצת באיחור אבל מרגישה צורך להגיב. את הגרנולה שלך אני מדקלמת ועושה כל שבוע כמעט..הילדים הגדולים לא מוותרים. כל האחים אחיות חברים משתגעים . הלחמניות הכי טובות.. סלט פסטה הכי .. ובשר מפורק וואוווו…אני מברכת אתכן על כל המידע והכתיבה מתה על הבלוג . כל הזמןןן חוזרת אליו ולמתכונים. מאחלת בראיות תמיד ועוד הרבה מתכונים טובים טעימים וקליםם..אין עלייך.
תודה סימה!! ריגשת
אין לי מושג איך רק עכשיו ראיתי את הסיכום, אבל היה ממש מרגש לקרוא את כל זה.
אני חושבת שקראתי פעם אחת על זה ששי-לי היתה חלק מהבלוג אבל לא היה לי מושג מה היו הנסיבות להכל. זה נדמה כל כך מוזר, כי כל מתכון מפה הוא פשוט ספוט און. אני קוראת אותך כבר משהו כמו 8 שנים והשתדלתי לא לפספס שום פוסט.
אני חושבת שהיכולות צילום שלך תרמו המון לבלוגוספירה הישראלית.
אפילו רק עד לפני 5-6 שנים לא היו ממש בלוגרים שצילמו אוכל בצורה כל כך מקצועית, בעוד אצלכן זה תמיד היה נראה בליגה אחרת. היום לכל ילד שני יש DSLR, אבל עדיין – לא לכולם יש יכולת ליצור קומפוציזיות וסטאפים כל כך יפים ☺️
תודה על זה שנשארת אחד הבלוגים הכי נקיים, אמיתיים וכנים בארץ שתמיד אפשר לחזור אליהם ולדעת שאדם פרסמת משהו, הוא בטוח יהיה מוצלח. לעוד הרבה פוסטים to come!
תודה, הילה. ריגשת אותי מאוד בתגובה שלך.
בס"ד
עכשיו כבר עקפת את ה-7000 תגובות…
ורציתי להגיד שאת מעוררת השראה בכתיבה שלך. והפוסטים שלך חרוטים לי בלב.
תודה רבה אלישבע! ריגשת אותי מאוד עם התגובה שלך.
דניה יקרה,
הגעתי לבלוג דרך חיפוש אחרי אנשים שהיו איתי בצבא…. הבלוג מיד תפס אותי ונשאבתי למתכונים ולסיפורים בעיקר כי יכולתי להזדהות איתם ולראות בהם את עצמי כאישה, כאם וכאדם.
ו.. חוץ מזה המתכונים מצויינים!
מאחלת לך עוד הרבה שנים של עשיה בדברים שאת אוהבת.
(קרן מחוות השומר- שפעם היתה חברה של איצ'ה..)
די!! איזה כיף שכתבת לי! תודה רבה.
יום הולדת שמח! אני מאד נהנית מהבלוג ותמיד שמחה לגלות פוסטים חדשים. מתכון שאני חוזרת אליו הוא קרם הקרמל/פלאן.
אני תמיד חוזר לעוגת גזר המדהימה וההמלצות על אמסטרדם היו מאוד טובות בזמנו,מאוד נהנה לבדוק מה קורה בבלוג כל כמה זמן, כיף לקרוא ולראות!
תודה רן!
בלי לחשוב פעמיים – טארט טאטן. המתכון קליל ממש וגורף תגובות נלהבות
תודה!
אני חוזרת כל פעם לבולונז פטנט, שקשוקה עם פטנט, ולזניה עם טוויסט שהפכה ללזניית הבית. גם רטבי הפסטה מצוינים.
פעם הייתי מכינה הרבה את הקציצות ברוטב פסטו ואת הלחמניות הכי טובות.
מאןד אוהבת את המתכונים המדויקים וההגיוניים שלך. מקווה שתמשיכי לפחות עוד 10 שנים!
גם אני מלווה אדוקה. הכתיבה מרגשת אבל גם משמחת שאת לא עוזבת אותנו.
אצלי הכי – לחם תלישות, נשים ואנטיפסטי וכמובן פסטה ברוטב עגבניות שתמיד לא רציתי להכין כי זה היה נראה לי משעמם עד שהבנתי לפי הבלוג
אז תמשיכי ותצליחי ועל הדרך את משמחת את כול קוקטייל
תודה עליזה!!
אני עוקבת שקטה אבל נהנית מכל פוסט.
כל חיי האמנתי שלעולם לא אוכל לאכול שקשוקה כי אני לא אוכלת חריף ואז באתם לי עם המתכון המושלם ומאז הוא נהיה בן בית.
אנחנו מארחים אנשים מכל העולם ובכל פעם שאני מכינה את השקשוקה שלכן, אני מקבלת מחמאות מפה ועד הודעה חדשה
אז תודה לך, תודה לדיאנה ותמשיכו כך!
וואו אני מתה על הבלוג ומכינה ממנו מתכונים כל הזמן.
2 מתכונים שהם כבר ממש בגדר בני בית, קוצרים מחמאות ומלווים בבקשות קבועות למתכון: עוגת בננה וחטיפי גרנולה.
תמשיכי ליצור ולשתף! לעוד עשור שלם של מתכונים נהדרים 🙂
וואו, מרק העדשים ואריסה, הקיצ'רי, תבשיל החומוס בפפריקה, בולונז קונצנזוס, סינייה…להמשיך?
אני תמיד מתבאסת שלא עשיתי מספיק מתכונים שלך ופתאום אני רואה שעשיתי יותר מחצי מהמתכונים פה ברשימה (ועוד שלא ברשימה).. אז גם שמחתי וגם הרגשתי לא מיוחדת שבחרתי מתכונים כמו כולם ♡. בכל מקרה כיף גדול לקרוא אותך, לעשות מתכונים שלך ולהסתכל בתמונות… שיהיה עשור שופע לא פחות
תמיד חשבתי שאני לא יודעת לבשל, היו מעט דברים שעשיתי והרגשתי שיצאו טוב. חלמתי שכשאיהיה אמא אדע להכין אוכל של אמהות כלומר משהו שמסמל בית= כמובן שניצלים עבור ילדים זה הדבר.
בזכות המתכון לשניצל המושלם הצלחתי לממש את החלום.
השבוע הפכתי לאמא לשלושה ( עוד הגשמת חלום לא פשוטה) ועכשיו אני מרגישה יותר מתמיד האמא שרציתי להיות.
ולא מעט בזכות הבלוג הקסום הזה.
תודה תודה תודה
מיכל היקרה,
המילים שלך התיישבו לי בול בתחושה שאיתה יצאתי לכל המסע שלי סביב אוכל.
לא תמיד התעניינתי לא הרגשתי בטוחה במטבח. זה מתחיל בסקרנות, רצון ללמוד ולהבין וכל מנה מוצלחת מקרבת לביטחון ויכולת גם ליצור דברים לבד.
מאחלת לך המשך הצלחה בהתפתחות האמא שאת רוצה להיות ובבית שאת רוצה ליצור למשפחתך. זו זכות גדולה בשבילי להיות חלק מסמע הזה. תודה לך!
אני אופה ומבשלת המון וזה בהחלט הבלוג האהוב עליי, ליווה אותי בחופשות לידה , בהתארגנויות לקראת בראנץ' בוקר שפתאום לא ידעתי מה להכין , ברילוקיישן בחו"ל כשפתאום היו חסרים לי חומרים מהארץ , ובכלל … הוא פשוט פינה חמה תמיד מדייק ולא מאכזב . המתכון שהכנתי הכיייי הרבה פעמים הוא עוגיות שוקולד ציפס שהוא פשוט מושלם ! אז תודה, ותמשיכי 💓
תודה מירי, זה כיף לשמוע ולקרוא שהבלוג מלווה אותך בכל כך הרבה שלבים בחיים. לחיי העשר שנים הבאות!
אין ולא יהיה בלוג מרהיב ומשמח כמו מתכוניישן, שהצליח לעשות לי חשק תמיד! ואני מדברת עליו בכל גלגוליו השונים. אוהבת
אורלי היקרה! תודה רבה את באמת מלווה את העשייה שלי כבר שנים רבות. תמיד סומכת עליך לקרוא את הפוסט ואם צריך לשלוח תיקוני הגהה (ולרוב צריך…). אוהבת אותך ואת העשייה שלך בסירפלא!
מה הייתי עושה בלי הבלוג של אחותי דניה? כמעט כל כניסה שלי למטבח מלווה במתכוניישן. המון מתכונים נכנסו לרפרטואר הקבוע- פאי לימון ג'ינג'ר ודבש, עוגיות שוקולד צ'יפס, פאי רועים, עוגת בננה וגזר, סלט אנטיפסטי..והרבה אחרים. לא פעם מצאתי את עצמי קוראת זכרונות שהם גם שלי באופן שהחייה לי גם את הרגע, התחושה, הריח והטעם. תודה!!
אחותי האהובה! תודה על המילים, התמיכה, ההערות והפידבק לאורך השנים. אתם יחידת החיסול הכי טובה שיש!!
לגמרי הבלוג החביב עלי ! לעוד עשור !
הכנתי את רוב המתכונים
סלמון במיסו קבוע אצלנו
אני נחשפתי לכישרונות הצילום שלך הרבה לפני הבלוג כשאבא סטיב הציג בגאווה תמונה של ביצה שצילמת בפתח הרצאה בביומנרלזציה. אף פעם לא חשבתי שביצה יכולה להראות כל כך סקסית. החיבור לבלוג רק עשה את הכל למושלם. אני מחכה לפוסטים בכליון עיניים וכשהם לא מגיעים אני בודקת אם במקרה פיספסתי את ההתראה ושבה ומתענגת על מה שכבר פורסם. הטיול לפורטוגל תויק בתוכניות לעתיד. מתכון המג׳דרה עדשים ובורגול כבר שונן בעל פה (אבל בכל זאת נכנסת לכאן כל פעם שמתבשל אולי כדי להוסיף את ניחוח נצרת וחדוות הבישול) בני הבית חוזרים ומבקשים כל פעם מחדש את עוגת השמרים קינמון שעשויה מדפים דפים (תודה דיאנה). בקיצור תודה שאת קיימת ותודה שבכל הכאוס היומיומי יש פינה להתרווח בה ופשוט להנות מהיופי משולל המנירות
ריגשת אותי מאוד, עד לכדי צמרמורת. תודה לך.
פוסט מושלם ומרגש. מזל טוב!!! (עוף בדבש וחרדל עכשיו בתנור)
תודה דנוש!!!
אני מתה על הבלוג שלך!
תודה על סיכום העשור והמתכונים הנהדרים.
בכל פעם שאני מחפשת מתכון חדש אני מתייעצת עם הבלוג שלך, אבל הכי הכי תפס אצלי (ואצל חברותי) המתכון לספגטי עם כדורי בשר.
הוא כל כך פשוט וטעים, אין כמוהו.
ובכל פעם שאני מביאה לעבודה ומחממת במיקרו נשמעת אנחה קולקטיבית.. איזה ריח..
הי יעל,
תודה על המילים החמות וכיף לדעת שמתכוניישן נכנס לרפרטואר המתכונים שלך.
מרגש מאד – הגשמת חלומות, העזה ויצירתיות תמיד מרגשות אותי ונותנות השראה! תודה 🙂 אוהבת להציץ בבלוג בלילה לפני השינה, תמיד נעים, מנחם ואנושי. אצלי הלחמניות הכי טובות ועוגיות השוקולד צ'יפס הפכו למתכוני הבית 🙂
תודה שני!!!
הלחמניות הכי טובות לפני שנים כבר הפך ל'שלי' לגמרי. תודה על זה ועל בלוג נהדר!
תודה דנה!
תמיד כיף לקרוא אותך, והפעם במיוחד. הבלוג שלך הוא אחד החביבים עלי, ותמיד מככב בהמלצות שלי כשאני נשאלת על אלו בלוגי אוכל אני ממליצה. תודה על ההשקעה, הרעיונות והשיתוף. לחיי עוד עשור מוצלח!
המתכון שאני חוזרת אליו שוב ושוב הוא זה של הלחמניות הכי טובות. מכינה כמעט בכל פעם שמארחת לארוחת ערב של לחם עם תוספות וסלטים,,קוצר מחמאות בכל פעם. אין על הטעם, ואין על קלות ההכנה 🙂