בישול מרוכז- שמעתם על המושג? זה משהו שאמהות מאורגנות ומתוקתקות עושות באופן יזום וקבוע. בישול מרוכז זה הדבר היעיל ביותר שאפשר לעשות כשצריך להאכיל ילדים בכל יום לארוחת צהריים. אני עדיין לא שם, הילדים שלי עדיין אוכלים במסגרות שלהם אבל לא רחוק היום בו אצטרך להתחיל להתמודד עם סוגיית אוכל חם באמצע היום.

השבוע בפעם הראשונה עשיתי יום בישול מרוכז. תוך שלוש שעות, הצלחתי לבשל כמות של אוכל שתספיק לפחות לעשרה ימים. סיר ענק של בולונז, קציצות בקר, שניצלים לגדוד וצנצנת פסטו. חשבתי לעצמי שזה פשוט וקל לבשל ככה ואני רוצה להיות אמא כזו שיש לה יום אחד בשבועיים שהיא מקדישה לזה, אולי זה עוד יקרה. בנתיים אני עבד של החשקים שלי מבשלת מתוך החלטות של רגע ומה שמצאתי אצל הירקן…

הסיבה לבישול המרוכז היא, שאני טסה בשבוע הבא לאיטליה לשמונה ימים. עודד (הבנזוג) הודיע לי חגיגית שאם אני לא רוצה שכל ערב הם יאכלו טוסטים אז כדאי שאכין קצת מאגרים קפואים. העניין הוא, שעודד יודע לבשל, יש לו רפטואר מצומצם אך איכותי של מאכלים שהוא מכין נהדר אבל הוא בשלן של סוף שבוע או ארועים מיוחדים, הבישול השוטף, המהיר של אמצע שבוע- זה התחום שלי.

אחד המתכונים שנכנסו באופן קבוע לארוחת שישי אצלנו בבית הוא חריימה. ואכן, מי שאחראי על הכנתו זה עודד. סגנון הבישול שלו מאוד אקלקטי, הוא מסתכל על מתכונים בספרים, באינטרנט ושואל אותי שאלות- עד כאן תהליך יפה ונכון לא?

ואז…הוא עושה מה שבא לו. הוא לא נצמד לשום דבר מובנה, הוא עושה לפי הרגש. זה מייצר קצת מתח בניינו. תבינו, המטבח זו הטריטוריה שלי, יש לי דרך ושיטה וידע שצברתי וכשהוא מתחיל לבשל אני מתחילה להעיר. בהתחלה הוא עוד סבלני ואז יש רגע שהוא מסתכל עלי במבט עצבני ומגרש אותי מהמגרש הביתי שלי, נעלבת אני עוברת לספה וממתינה.

הסוף הטוב של הסיפור הזה הוא החריימה עצמו- מסתבר שיש לבחור טאצ', מה שהיה נראה לי (הביקורתית) כבישול חובבני מינוס, הפך להיות אחלה חריימה שאפילו זכה להכנס למתכוניישן! 

אז כאן, מול קוראי מתכוניישן אני מפרגנת לך ומבטיחה לקרוא עיתון בנחת בזמן שאתה מבשל.

זה המתכון שיגיע איתנו לליל הסדר- אם תנסו אותו השבוע, אולי הוא יזכה לככב גם בשולחן החג שלכם.

הנה עוד כמה הצעות למתכוני פסח מוצלחים

לזניית פסח- אחד המתכונים השווים שיש לנו לחג

מרק עוף קלאסי- כי חייבים מרק טוב בליל הסדר

ברוסט- תבשיל בשר מעולה וחגיגי במיוחד לערב חג

מצות בציפוי שוקולד- אחלה פעילות עם הילדים וזה טעיםםםם

והבחירה הקבועה שלי בכל שנה ולא רק בחג-

עוגת שוקולד ללא קמח- מושלמת. אין מה להוסיף.

החריימה של עודד

זה לא חריימה קלאסי, זה יצור כלאים שעודד עשה מכל מיני מתכונים אבל זה עובד וזה טעים בטירוף. אנחנו השתמשנו בנתחי פילה בורי אבל אפשר להשתמש גם בפרוסות דג עם עצם ( יותר מורכב לאכילה במיוחד עבור הילדים). אפשר להשתמש בכל סוג דג שתרצו, מכירה כאלה שאפילו עושים עם סלמון, אני אישית מעדיפה דג לבן. מי שממש רוצה ויכול להשקיע אפשר ללכת על לוקוס שזה הדג הטעים ביותר שיש למתכון הזה אבל הוא יקר גיהנום.

אני אוהבת שעודד מכין את המנה לארוחת שישי כבר בצהריים ואת הדג הוא שם ממש לקראת הארוחה.

נקודה חשובה– טעם החריימה משתנה לחלוטין אחרי ששמים את הדגים ולכן קצת קשה לקבל אומדן של הרוטב לפני שמבשלים אתו יחד עם הדג. שימו לב לכך כשאתם טועמים את הרוטב.

חומרים ל6-8 מנות

3 כפות שמן זית

1 בצל קצוץ דק

2 פלפלים חתוכים לרצועות דקות

3 שיני שום קצוצות

1 פלפל ירוק חריף (לא חובה)

3 עגבניות גדולות חתוכות לקוביות

1 כוס מים (יותר אם צריך)

2 כפיות שטוחות של פפריקה מתוקה

1/2 כפית פפריקה מעושנת (לא חובה)

1 כף ממרח אריסה חריפה (אפשר גם אריסה מתוקה למי שחושש מחריף)

חופן עלי פטרוזיליה

חופן עלי כוסברה

מלח ים לפי הטעם

4 פילטים של דג מסוג בורי (סביבות 220 גר' דג לאדם)

חצי לימון

אופן ההכנה:

1. מחממים שמן זית במחבת עמוקה וגדולה. מטגנים את הבצל עד שהוא הופך שקוף. מוסיפים את רצועות הפלפלים ומטגנים למשך 7-10 דקות עד שהם מתרככים.
2. מוסיפים את השום והפלפל החריף ומטגנים עוד 2 דקות. מוסיפים למחבת את העגבניות ומבשלים למשך 5 דקות ואז יוצקים פנימה את המים ומביאים לרתיחה.
3. מוסיפים את התבלינים- פפריקה מתוקה ומעושנת וממרח אריסה ומערבבים. מבשלים על אש נמוכה למשך 20 דקות.
4. מוסיפים את הפטרוזיליה והכוסברה ומערבבים, מבשלים עוד 20 דקות. ממליחים ומתקנים תיבול אם צריך.
5. בשלב זה ניתן לכבות את האש ולהמתין עם הכנסת הדגים עד כחצי שעה לפני הארוחה או להוסיף את הדגים ולבשל על אש נמוכה כחצי שעה.
6. ממש לפני ההגשה סוחטים חצי לימון על כל המחבת ומגישים עם אורז או קוסקוס.